זעפרן הינו צמח מרפא אשר שימש לטיפול בשלל מצבי תחלואה ביניהם מצב רוח דיכאוני. עם זאת, גילויים מסוימים בניתוחי על, הקשורים למאפיינים אנטי דיכאוניים של זעפרן (קרוקוס סאטיבוס) מעוררים מחלוקת. ניתוח העל לפי שיטת המטריה בוצע במחקר זה על מנת להעריך את גודל וכיוון האפקט של מתן זעפרן במצבי דיכאון.

במסגרת ניתוח העל התבצע חיפוש של מחקרים רלוונטיים עד יוני 2021 במאגרי מידע בינלאומיים שכללו את PubMed, Scopus, EMBASE, Web of Science ו-Cochrane Library. עוד ציינו החוקרים כי ניתוחי על שכללו בהם תוצאים הקשורים לאפקט של זעפרן על דיכאון נכללו בניתוח.  לפי מודל האפקט האקראי ביצעו החוקרים את ניתוח העל וניתוחים נוספים, בין היתר לפי תתי קבוצות וניתוחי רגישות, בוצעו על מנת להעריך את האפקט.

סך של 7 ניתוחי על נכללו במחקר הנוכחי ותוצאות המחקר הדגימו כי צריכה של זעפרן הביאה לירידה משמעותית בציון ה-BDI (גודל אפקט – -3.87; רב”ס 95% – -5.27-(-2.46)). עם זאת שימוש בזעפרן לא הביא לשינוי מובהק בציון ה-HAMD (גודל אפקט – -2.10; רב”ס 95% – -5.05-0.86, p=0.164) או בציונים המעורבים (HAM-D/BDI/DASS) (גודל אפקט – 0.02; רב”ס 95% – -0.39-0.43, p=0.941).

ניתוח העל הנוכחי שבוצע לפי שיטת המטריה הדגים כי נטילת זעפרן יכולה לתרום להקלה בהפרעת דיכאון, עם זאת, לא מומלץ לשקול זאת כטיפול יחיד במקרים של דיכאון.

מקור:

Musazadeh V. et al. Pharmacological Research (2021).
https://doi.org/10.1016/j.phrs.2021.105963