פעילות טסיות מוגברת דווחה בעבר במטופלים עם יתר לחץ דם ראשוני ואי ספיקת לב. חלקו הפתופיזיולוגי של תרמובוקסן A₂ המופק מטסיות אינו ברור עד תומו. מחקר זה בדקו החוקרים את הביו-סינתזה של תרומבוקסן A₂ בגוף חי, וכן את ביטוי הגן לרצפטור לתרומבוקסן A₂ (TP).

במסגרת המחקר נבדקו 22 משתתפים עם יתר לחץ דם ראשוני ומודל עכברי של יתר לחץ דם הרגיש למלחים. את תרומתה של הביו-סינתזה של תרומבוקסן A₂ שמקורו מטסיות, הן ליתר לחץ דם והן לפיברוזיס כתוצאה מעומס יתר על הלב, בחנו החוקרים באמצעות עכברים אשר טופלו במינון נמוך של אספירין. האספירין עיכב באופן סלקטיבי את יצירת תרומבוקסן A₂ שמקורו באנזים COX1.

תוצאות המחקר הראו שבמטופלים עם יתר לחץ דם ראשוני, הביו-סינתזה של תרומבוקסן A₂ (אשר נמדדה באמצעות המטבוליט TXM בשתן המעיד על מקור המולקולה בטסיות) הייתה מוגברת בהשוואה לקבוצה עם לחץ הדם התקין. כמו כן, מצאו החוקרים כי הייתה הגברה של ביטוי הגן ל-TP וכן של TGF-b בקבוצת יתר לחץ הדם הראשוני. בדומה לכך, בעכברים עם יתר לחץ דם עם חסר מובנה ברצפטור לפרוסטציקלין  שקיבלו דיאטה עתירת מלחים, נמצאה הפרשה מוגברת יותר של TXM וביטוי יתר של TP בחדר שמאל בהשוואה לעכברים עם לחץ דם תקין. בעכברים אלה נמצאו גם משקעי קולגן לבביים מוגברים בהשוואה לעכברים עם לחץ דם תקין וכן ביטוי של גנים פרופיברוטיים ביניהם TGF-b.

מתן אספירין במינון נמוך הביא לעיכוב סלקטיבי של ביו–סינתזה של תרומבוקסן A₂ שמקורו בטסיות. עוד הביא השימוש באספירין למיתון ערכי לחץ הדם, הפיברוזיס הלבבי וביטוי גנים פרופיברוטיים בחדר השמאלי בעכברים עם חסר הרצפטור המובנה בלבד. יתרה מכך, מספר המיופיברובלאסטים וטסיות שיצאו מכלי הדם בלב פחת. עוד גילו החוקרים כי בתרביות של מיופיברובלאסטים וטסיות תרומבוקסן A₂ שמקורו בטסיות השרה ביטוי של גנים פרופיברוטיים וביניהם TGF-b1.

לסיכום, תוצאות המחקר תומכות במתן אספירין במינון נמוך למטופלים עם יתר לחץ דם בו מסלול ה תרומבוקסן A₂/TP חסר מעצורים. זאת על מנת להביא לירידה בערכי לחץ הדם ולמנוע את הפיברוזיס הלבבי המוקדם.

מקור:

D’Agostino I. Pharmacological Research (2021).
https://doi.org/10.1016/j.phrs.2021.105744