ההתוויה המאושרת לשימוש בתרופה trimetazidineי(TMZ) הוגבלה בשנת 2012 ע”י ה-CHMPי(Committee for Medicinal Products for Human Use) ל”תוספת טיפול למטופלים עם תסמינים של תעוקת לב יציבה שלא השיגו שליטה בתסמינים או לא סבלו טיפולים מקו ראשון לאנגינה”. נכון להיום, אין התוויה להשתמש ב-TMZ באופתלמולוגיה וברפואת אף אוזן גרון (ENT – otolaryngology).

המחקר הנוכחי הוא מחקר לבחינת היעילות המעשית של TMZ לפני ואחרי ההגבלות על ההתוויות לשימוש ומטרתו הייתה להעריך את היעילות של שיטות לצמצום הסיכון (RMM – Risk minimization measures).

מדובר במחקר חתך לא התערבותי, רב-לאומי של יעילות תרופה שהתבסס על מאגרי מידע אירופאים: ה- IMS PIי(Prescribing Insights) למידע בנוגע לצרפת וספרד, ה-NDIי (National Diagnostic Index) למידע בנוגע לרומניה וה-NPAי(National Prescription Audit) למידע בנוגע להונגריה.

החוקרים ניתחו את המרשמים ל-TMZ שניתנו ע”י רופאי אף אוזן גרון, אופתלמולוגים, קרדיולוגים ורופאי משפחה/אחרים בתקופה של 24 חודשים לפני (תקופת הייחוס) ואחרי ההטמעה של RMM (תקופת ההערכה).

במהלך תקופת ההערכה, ברוב המדינות, מרבית המרשמים שנופקו ל-TMZ בהתוויות של ENT או אופתלמולוגיה (התוויות לא מאושרות) נופקו ע”י רופאי משפחה/אחרים , יתר המרשמים נופקו ע”י מומחי ENT, אופתלמולוגים או קרדיולוגים. יחס המרשמים שנופקו ל-TMZ בהתוויה של ENT או אופתלמולוגיה לאחר ההגבלות ירד בהונגריה (ב-0.4%) ובספרד (ב-11.8%), אך נשאר אותו דבר ברומניה ועלה בצרפת (ב-3.7%).

התוצאות של המחקר הנוכחי מדגימות כי ישנו שיעור מובהק של מתן מרשמי TMZ ללא התוויה ב-ENT ובאופתלמולוגיה לאחר הטמעת ה-RMM. החוקרים הסיקו כי ישנו צורך בשיטות RMM יעילות יותר על מנת להפחית את השימוש ללא התוויה ב-TMZ.

מקור:

Ehlken, B. et al. (2019). Journal of Clinical Pharmacy and Therapeutics 44,3
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jcpt.12799