המחקר הנוכחי בחן את השימוש ב- 5ARIsי(5α‐reductase inhibitors) ובחסמי אלפא בקרב מטופלים עם הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית (BPH – benign prostatic hyperplasia) בהקשר של היארעות, חומרה ותמותה של סרטן הערמונית (PCa – prostate cancer).

מדובר במחקר עוקבה רטרוספקטיבי על פני 20 שנים שכלל גברים שהתגורר בססקצ’וון, בגילאי 40-89 שנים עם אבחנה רפואית מקודדת של BPH בין 1995 ל-2014. החוקרים השתמשו ברגרסיה מסוג cox proportional hazards על מנת להשוות את ההיארעות של אבחון PCa, PCa גרורתי, PCa עם תוצאות גליסון 8-10 ותמותה מ-PCa בקרב מטופלים שנטלו 5AR1י(n=4,571), מטופלים שנטלו חסמי אלפא (n= 7,764) ומטופלים שלא נטלו אף אחת מהתרופות הללו.

החוקרים מצאו כי מטופלים שהשתמשו ב-5ARI ,בהשוואה למטופלים ללא טיפול תרופתי או מטופלים שהשתמשו בחסמי אלפא, היו בעלי סיכון נמוך בכ-40% לאבחון של PCa (י11.0% ו-11.4% בהשוואה ל-5.8%, בהתאמה ). בנוסף, החוקרים מצאו כי מטופלים שנטלו חסמי אלפא היו בסיכון נמוך בכ-11% לאבחון PCa בהשוואה למטופלים ללא טיפול תרופתי.

ההיארעות של PCa גרורתי ותמותה כתוצאה מ-PCa לא הייתה שונה באופן מובהק בין מטופלים שנטלו 5ARI או חסמי אלפא לבין מטופלים שלא נטלו טיפול (יחס הסיכונים המותאם ל-PCa גרורתי: 1.12 ו-1.13, בהתאמה ולתמותה מ-PCa: 1.11 ו-1.18, בהתאמה, P>0.05 עבור שתי התרופות).

תוצאות המחקר הראו כי מטופלים שנטלו 5ARI וחסמי אלפא היו בסיכון גבוה בכ-30% לציון גליסון 8-10, יחס הסיכונים המותאם: 1.37, רווח בר סמך 95%: 1.03-1.82, P= 0.03 ויחס הסיכונים המותאם: 1.28, רווח בר סמך 95%: 1.03-1.59, P=0.02, בהתאמה, בהשוואה למטופלים ללא טיפול תרופתי.

המסקנות של החוקרים היו כי טיפול עם 5ARI מקושר לסיכון נמוך יותר לאבחון PCa, ללא קשר לקבוצה מולה בוצעה ההשוואה. הסיכון ל-PCa עם ציון גליסון גבוה היה גבוה יותר בקרב מטופלים שנטלו 5ARI וגם בקרב אלה שנטלו חסמי אלפא בהשוואה למטופלים ללא טיפול תרופתי. עם זאת, הממצאים הללו לא תורגמו לסיכון מוגבר יותר לתמותה מ-PCa.

מקור:

Prostate, Benign prostate hyperplasia, Prostate cancer, 5α‐reductase inhibitor, α‐blockers. Van Rompay, M.I. et al. (2019) BJU International 123,3
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/bju.14534