גרלין, הורמון של מערכת העיכול, קושר לאחרונה להתפתחות של תחלואה נלווית של סוכרת עם דיכאון, אך המנגנון המולקולרי שעומד מאחורי הקשר המתואר עדיין איננו ברור עד תום.

במחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Pharmacological Research השתמשו החוקרים בשיטות מולקולריות והיסטולוגיות הן בגוף חי והן במחקרי מעבדה על מנת לחקור את המנגנון של גרלין בתחלואה הנלווית בסוכרת ודיכאון.

תוצאות המחקר הדגימו את ההשפעות הנוגדות דיכאון, מפחיתות חרדה ונוירו-הגנתיות של גרלין, זאת לפי ההקלה בהתנהגויות הקשורות לחרדה ודיכאון, הירידה באפופטוזיס והשימור של שלמות הנוירונים בחולדות שטופלו עם סטרפטוזוטוצין. טיפול עם סטרפטוזוטוצין הביאה להשריית כיתוב מסוג M1 של תאי מיקרוגליה המלווה בדלקת נוירונאלית, תהליך אשר עבר היפוך לאחר טיפול עם גרלין. מעבר לכך, נמצא כי האוטופאגיה עברה עיכוב, ומנגד האינפלמזום NLRP3 ומסלול העברת הסיגנל של NFkB שופעלו באותן חולדות שטופלו עם סטרפטוזוטוצין. עוד נמצא כי בדומה לתוצאות בגוף חי, גרלין הביא לדיכוי של האינפלמזום NLRP3 ומסלול העברת הסיגנל NFkB באמצעות ההקלה על השטף האוטופאגי הלקוי בתאי מיקרוגליה מסוג BV2. באופן ראוי לציון, מידע קליני אישש את האפקט הנוגד דלקת ונוגד דיכאון של גרלין.

באופן קולקטיבי, ממצאי המחקר מרמזים על כך שגרלין מביא להקלה בהפרעות התנהגות הקשורות לסוכרת ובהפעלה של האינפלמזום NLRP3 דרך הגברת השטף האוטופאגי. מתוך כך עולה החשיבות של גרלין כמטרה פוטנציאלית של ויסות חיסוני בתחלואה נלווית של דיכאון עם סוכרת.

למקור:

Han W. et al. Pharmacological Research (2022).

https://doi.org/10.1016/j.phrs.2022.106224

https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1043661822001694