
במחקר שהתפרסם בכתב העת British Journal of Pharmacology בחנו את התועלת בעיכוב תעלת TRPA1 במניעת תסמיני פיברומיאלגיה במודל עכבר עם פיברומיאלגיה מושרית על ידי טיפול עם רזרפין.
פיברומיאלגיה הינה הפרעה קלינית מורכבת ללא אטיולוגיה ידועה המתאפיינת בכאב מפושט עם תסמינים נלווים כגון דכאון וחרדה. הפרעה באיזון בין נוגדי חמצון לבין מגיבים חמצניים עשוי לשחק תפקיד מרכזי בפתוגנזה של תסמיני פיברומיאלגיה. עם זאת, המנגנון המדוייק בו עקה חמצונית תורמת לכאב על רקע פיברומיאלגיה טרם ידוע. תעלה TRPA1 (Transient receptor potential ankyrin 1), הידוע כקולטן לכאב ולעקה חמצונית, נמצאה מקושרת למספר מצבי כאב שונים.
החוקרים בחנו את מנגנון הזנה קדימה המונע על ידי TRPA1 שמופעל על ידי רדיקלים חופשיים (reactive oxygen species- ROS) במודל עכבר של פיברומיאלגיה אשר הושרתה על ידי מתן רזרפין לעכברים מזן C57BL/6J, עם יישום התערבויות תרופתיות ובחינה גנטית של המחלה.
עכברים שטופלו עם רזרפין פיתחו התנהגויות דמויות כאב (רגישות יתר לגירוי מכני/קור) והפרעה דמויית חרדה-דכאונית מוקדמת יחד עם עליה ברמות של סמנים ביולוגיים לעקה חמצונית ברקמת עצב השת (sciatic nerve). השפעות אלו לא נצפו לאחר חסימה תרופתית או מחיקה גנטית כוללת של תעלות TRPA1 ודילול אוכלוסיית המאקרופאגים. יתרה מזאת, החוקרים הדגימו כי השתקה סלקטיבית של TRPA1 בתאי שוואן מפחיתה את מידת הדלקת במערכת העצבים אשר הושרתה על ידי מתן רזרפין (יצירת ROS תלוי NADPH אוקסידאז 1 ועליה בכמות המאקרופאגים בעצב השת) ואת ההתנהגויות דמויות פיברומיאלגיה.
מסקנת החוקרים הייתה כי הפעלה של תאי שוואן המבטאים TRPA1 מעודדת מסלול תוך-תאי המעורב ביצירת ROS וגיוס מאקרופאגים ברקמת עצב השת בעכברים. במודל זה התערבות תאית ומולקולרית נמצאו כמפחיתות רגישות יתר לגירוי מכני או קור במודל עכבר של פיברומיאגליה מושרה על ידי רזרפין. התמקדות בתעלות TRPA1 על גבי תאי שוואן עשויה לספק גישה טיפולית חדשה לטיפול בהתנהגויות המקושרות לפיברומיאלגיה.
למקור:
https://bpspubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/bph.16413