הדרך להבטיח מתן טיפול תרופתי בטוח ויעיל בפעוטות וילדים צעירים דורשת לא פעם התחשבות בגדילה ובהתפתחות של איברים. עם זאת, מעטים הם הנתונים על ההבשלה והתפקוד של איברים באוכלוסיות מיוחדות, כגון בתינוקות עם מחלות מולדות.

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב-העת ‘Clinical Pharmacology & Therapeutics’ החוקרים אפיינו את בשלות הפינוי של ונקומיצין (VCM) בילדים עם מומי לב קריטיים (CCHD: critical congenital heart disease) וקבעו את המינון המתאים באמצעות סימולציות ומודלים פרמקוקינטיים של אוכלוסייה.

כרקע לכך מציינים החוקרים כי במקרים רבים של ילדים עם CCHD יש צורך בניתוחים מרובים, בהתאם לגילם ולחומרת המחלה שלהם. VCM משמשת לטיפול בזיהומים לאחר ניתוח; עם זאת, המינון הסטנדרטי של ילדים (60-80 מיליגרם/קילוגרם ליום) מביא לעתים קרובות לחשיפת יתר בילדים הסובלים מ- CCHD.

לצורך כך, החוקרים ערכו אנליזה על 1,254 ריכוזי VCM בסרום מ-152 מטופלים שעברו ניתוח (בני 3 ימים-13 שנים) לצורך אנליזת PK של אוכלוסייה. מודל ה-PK פותח באמצעות מודל two-compartment עם allometrically scaled body weight, קצב סינון גלומרולרי משוער (eGFR), ו- postmenstrual age כמשתני לוואי.

מתוצאות החוקרים עולה כי הפינוי שנצפה בחולים בגיל ≤ 1 שנה ו-1-2 שנים היה נמוך ב-33% וב-40% בהשוואה לזה של מטופלים שאינם CCHD, בהתאמה, מה שמצביע על איחור בבשלות הכלייתית בחולים אלו. כמו כן, אנליזות סימולציה הציעו מינוני VCM של 25 מיליגרם/קילוגרם/יום (גיל ≤ 3 חודשים, eGFR 40 מיליליטר/דקה/1.73 מטר רבוע) ו-35 מיליגרם/קילוגרם/יום (3 חודשים < גיל ≤ 3  שנים, eGFR 60 מיליליטר/דקה/1.73 מטר רבוע).

לסיכום, ממצאי החוקרים הדגימו כי ישנה בשלות כלייתית מאוחרת בילדים עם CCHD, אשר יתכן ונובעת מציאנוזיס ומתפוקת לב נמוכה. הסימולציות מבוססות המודל אותן ערכו החוקרים הדגימו את המינונים הנמוכים יותר של VCM לילדים עם CCHD, בהשוואה להנחיות המקובלות בילדים.

למקור:

https://doi.org/10.1002/cpt.3095