טקרולימוס הינה תרופה חדשה ואפקטיבית הפועלת במנגנון דיכוי חיסוני בחולי מיאסטניה גרביס (MG). אבל החלון הטיפולי הצר שלה והשוני בין מטופלים ובמטופלים עצמם בזמינות הביולוגית שלה הם המגבילים העיקריים של השימוש הקליני בה. במחקר זה החוקרים ביקשו למצוא את הפולימורפיזם החד נוקלאוטידי (SNP) אשר משפיע על התוצאים הקליניים ולגלות את המכניזם האפשרי של התרופה.

המחקר בוצע בהתבסס על tagSNP שעבר תהליך של קידוד הגנוטיפ שלו על ידי ריאקציה משופרת של זיהוי ליגאז הנקראת plink 1.07. החוקרים השתמשו בריאקציה הזו על מנת למצוא את ה-SNP שיש לו את האינטראקציה הקרובה ביותר לריכוזי טקרולימוס בסרום או קשר עם ניקודי QMG או קשר עם מינון סביר של התרופה. לאחר מכן החוקרים חיפשו במספר מאגרי מידע על מנת לחזות את הקשירה האפשרית של miRNA אשר אמור לקשור את הרצף rs15524. תוך ביסוס על החיזוי, נעשה שימוש במבדק dual luciferas reporter והחדרת miRNA לתאים (טרנספקציה) על מנת לגלות המכניזם שבו SNP rs15524 שולט בריכוזי טקרולימוס בסרום דרך השפעה על ביטוי CYP3A5.

במאמר זה נמצא כי מספר מרובה של SNPs על הגנים CYP3A4, CYP3A5, FKBP1A, NFATC2, נחזו כבעלי קרבה גדולה וקשר לריכוזי טקרולימוס בסרום ואפקט טיפולי אשר בא לידי ביטוי בשינויים בניקוד QMG או אפילו במינון סביר של התרופה. לאחר בחירת miRNA  במחשב, נמצא קשר אפשרי בין hsa-miR-500a לבין rs15524. בעזרת מבדק dual luciferas reporter נמצא כי זן הבר rs15524 (אלל T) הוא בעל אפיניות קשירה חזקה יותר ל- hsa-miR-500a כמו כן ייתכן כי ביטוי גבוה יותר של CYP3A5 גם נגרם בגלל רמות נמוכות של hsa-miR-500a.

לסיכום, ייתכן כי ה-SNP rs15524 יכול לשלוט בביטוי CYP3A5 על ידי השפעה על אפיניות הקשירה בין 3’CYP3A5 UTR לבין  hsa-miR-500a. זן הבר (אלל 3’T) UTR של CYP3A5 הוא בעל אפיניות קשירה חזקה יותר ל- hsa-miR-500a וגורם לביטוי נמוך יותר של CYP3A5 וריכוז גבוה יותר של טקרולימוס בסרום.

מקור:

Huan-Yu Meng et al. (2020). European Journal of Clinical Pharmacology.
https://doi.org/10.1007/s00228-019-02803-0