היפר-תרמיה מתרחשת כאשר הצטברות של חום גוברת על יכולת הגוף להפיג את החום. ישנן תרופות רבות המשפיעות על מנגנוני בקרת חום הגוף. מאמר סקירה זה נועד לספק סקירת ספרות עדכנית הנוגעת לדיווחים הקשורים להיפר-תרמיה על רקע שימוש בתרופות שאינה פירוגנית.

החוקרים ערכו חיפוש מקיף בחמישה מאגרי נתונים אחר מאמרים שדיווחו על היפר-תרמיה הקשורה בטיפול תרופתי שפורסמו עד מרץ 2019. נכללו עבודות שדיווחו על קשר פוטנציאלי בין טיפול תרופתי לבין היפר-תרמיה במנגנון של הפרעה בתרמו-רגולציה. הוחרגו עבודות שדיווחו על פחות משלושה מקרים, או כאלה שדיווחו על היפר-תרמיה מסיבות אחרות – כמו רגישות יתר, היפר-תרמיה ממאירה, ותסמונת נוירולפטית ממאירה (NMS). התוצאים הראשוניים שנבדקו היו אשפוזים ותמותה.

בחיפוש איתרו 2609 דיווחים בסך הכל. לאחר ניתוח הנתונים שביצעו על בסיס טקסט באורך מלא – 11 מאמרים עמדו בקריטריוני ההכללה. מתוכם 5 מחקרים היו מחקרי מקרה בקרה, 2 מחקרים של סדרת מקרים ו-4 מחקרים של ניתוח נתונים רטרוספקטיבי. מחקרים דיווחו על אשפוזים או ביקורים בחדר מיון עקב חום הנמצא קשור לתרופות פסיכוטרופיות (אנטי-פסיכוטיות, נוגדות דיכאון ונוגדות חרדה), תרופות אנטי-כולינרגיות, אנטי-היסטמיניות, משתנים, תרופות קרדיווסקולריות, נוגדי דלקת לא סטרואידליים (NSAIDs) ונוגדי קרישה.

המחקרים דיווחו כי תרופות פסיכוטרופיות נמצאו קשורות לתמותה כתוצאה מחום, שלא כתוצאה מתסמונת נוירולפטית ממאירה, יחד עם זאת הממצאים השתנו בין המחקרים.

לסיכום, בשל מחסור יחסי בפרסומים בנושא, דרושים מחקרים שיבדקו את ההשפעות הספציפיות של תרופות על טמפרטורת הגוף ואת הסבירות להיפר-תרמיה לא פירוגנית הקשורה לטיפול תרופתי. מספר תרופות צריכות להיבדק במיוחד בהקשר זה – תרופות פסיכוטרופיות, אנטי-כולינרגיות, משתנים ותרופות קרדיווסקולריות.

מקור:

Bongers, K.S., et al. (2020) European Journal of Clinical Pharmacology 76(1):9-16
https://link.springer.com/article/10.1007/s00228-019-02763-5