מעכבי קלציניורין יכולים לשפר משמעותית את תוצאות ההשתלה של איברים סולידיים מבחינת שרידות של השתל ושל המטופל. יחד עם זאת, עלות גבוהה, נפרו-טוקסיות ותופעות לוואי אחרות מהווים אתגר לטיפול ארוך טווח בתרופות אלה. קטקונזול יכול להעלות את ריכוז מעכבי קלציניורין באופן משמעותי באמצעות עיכוב של פעילות ציטוכרום P450. טיפול משולב של קטקונזול עם מעכבי קלציניורין עשוי להפחית את עלויות הטיפול התרופתי בחולים מושתלים, על ידי הפחתת מינון מעכבי קלציניורין, אך הבטיחות של טיפול משולב זה עדיין מוטלת בספק. לפיכך, מטרת החוקרים הייתה להעריך את הבטיחות והיעילות של טיפול משולב זה.

מדובר במחקר מטה-אנליזה בו החוקרים ערכו חיפוש שיטתי ב- PubMed, Embase, ספריית Cochrane וב- clinicaltrials.gov, אחר מחקרים קליניים מבוקרים העוסקים בטיפול משולב בקטקונזול עם מעכבי קלציניורין (ציקלוספורין או טקרולימוס) במושתלי איברים סולידיים. שני כותבים עצמאים בחרו עבודות מתוצאות החיפוש, והעריכו את הסיכון להטיה ואת הנתונים שהופקו. המטה-אנליזה בוצעה ב-RevMan 5.3 שסופק על ידי איגוד ה- Cochrane.

החוקרים כללו בניתוח הנתונים 5 עבודות עם 326 מטופלים. הם מצאו כי טיפול משולב בקטקונזול עם מעכבי קלציניורין יכול להפחית באופן משמעותי את מינון מעכבי הקלציניורין במושתלי איברים מוצקים לעומת קבוצת ביקורת (WMD=י-203.04 מ”ג/יום, רווח בר סמך 95% -310.5 עד -95.57, p=0.0002). החוקרים לא מצאו הבדלים מובהקים בין רמות הקריאטינין בסרום בין קבוצת הטיפול המשולב לבין קבוצת הביקורת ( WMD=י-0.19 מ”ג/מ”ל, רווח בר סמך 95% -0.52 עד 0.14, p=0.26). בנוסף לכך, לא נמצא הבדל בין שכיחות דחיית השתלים בין קבוצת הטיפול המשולב לבין קבוצת הביקורת (יחס סיכויים 0.58, רווח בר סמך 0.27 עד 1.22, p=0.15).

לסיכום, טיפול משולב בקטקונזול עם מעכבי קלציניורין יכול להפחית באופן משמעותי את מינון מעכבי הקלציניורין. בהתבסס על ממצאי החוקרים, שילוב תרופתי זה עם קטקונזול במינון נמוך, יכול להוות הפחתה בטיחותית במינוני מעכבי הקלציניורין באוכלוסיית מושתלי האיברים הסולידיים ממועד ההשתלה.

מקור:

Xue, T. et al. (2020) Journal of Clinical Pharmacology and Theraputics 45(1): 29-34
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jcpt.13043