מטרת המחקר הייתה להעריך את שכיחות התמותה בקרב חולים המפתחים תופעות לוואי כתוצאה מטיפול תרופתי במהלך אשפוז. כמו כן החוקרים רצו לבחון את ההטרוגניות באמצעות ניתוח תת קבוצות ולזהות קטגוריות של מערכת-איבר של תופעות הלוואי (SOC) ואת התרופות שגרמו להן.

מדובר במחקר מטה-אנליזה בו שני חוקרים ערכו חיפוש ב- PubMed, Google Scholar וביבליוגרפיה של מחקרים המדווחים על נתוני תמותה הקשורה לתופעות לוואי כתוצאה מטיפול תרופתי במהלך אשפוז. התוצאה העיקרית הייתה לחשב את השכיחות הכוללת של תופעות לוואי קטלניות כתוצאה מטיפול תרופתי במהלך אשפוז (רווח בר סמך 95%) בשיטת double arcsine.

החוקרים בחנו את ההטרוגניות (I²) שהוערכה על סמך תכנון המחקר, אוכלוסיית המחקר ושיטות איסוף נתונים. התוצאות המשניות היו דפוס התגובות הקטלניות והתרופות שגרמו להם.

מתוך 349 מאמרים מלאים שהוערכו, נכללו 48 מחקרים העונים על הקריטריונים שהוגדרו. שכיחות תופעות הלוואי הקטלניות כתוצאה מטיפול תרופתי במהלך אשפוז הייתה 0.11% (95% רווח בר סמך 0.18%–0.06; I² = 93%), שכיחות תופעות הלוואי הקטלניות כתוצאה מטיפול תרופתי במהלך אשפוז נעה בין 0.03% (I² = 0%) בכל הגילאים ל -0.27% (I² = 90%) במחקרי אוכלוסיית קשישים. מחקרי קשישים היו שונים בכל מאפייני המחקר.

בקרב המחלקות שנבדקו במחקרים נצפתה מגמה גבוהה יותר של שכיחות במחלקות ‘רפואה פנימית וטיפול נמרץ’ (0.46%, I² = 51%) וב’מחלקות וטיפול נמרץ ילודים/ילודים’ (0.34%, I² = 58%). המערכת-איבר המעורבים באופן הנפוץ ביותר היו ‘הפרעות במערכת העיכול’ (28.79%), ‘הפרעות בדם ובלימפה’ (19.69%) ו’הפרעות בכליות ובשתן’ (13.64%). השילובים הכי נפוצים של תופעת לוואי קטלנית והתרופה שגרמה לה היו תרופות אנטי-תרומבוטיות ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות שגרמו לדימום במערכת העיכול, וגורמים אנטי-נאופלסטיים שגרמו לציטופניה.

תופעות לוואי כתוצאה מטיפול תרופתי במהלך אשפוז הם גורם חשוב לתמותה. לקבוצות גיל ולמחלקות מחקר יש השפעה חשובה על שכיחות תופעות לוואי קטלנית והטרוגניות בין המחקרים השונים. מספר מועט של קבוצות תרופות תורמות לחלק ניכר של תמותה הקשורה לתופעות הלוואי התרופתיות.

מקור:

Patel, P.B. et al. (2019) European Journal of Clinical Pharmacology 75(9):1293
https://link.springer.com/article/10.1007/s00228-019-02702-4