מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הקשר בין התמדה בנטילת תרופות נגד יתר לחץ דם (AHTM) ומצב בריאותי בקרב מבוגרים מגיל 50 שנה ומעלה המתגוררים בקהילה באירלנד.

מדובר במחקר קבוצתי פרוספקטיבי. זהו מחקר אירי אורכי העוסק בהזדקנות. נתוני המחקר התקבלו מרישומי בתי המרקחת בדבר רכישת תרופות של משתתפים בני 50 שנה ומעלה. המשתתפים נכללו אם היו להם ≥3 ביקורי בית מרקחת בגין צורך בתרופה אחת או יותר נגד לחץ דם (קודי ‘C02’, ‘C03’, ‘C07’, ‘C08’ ATC או ‘C09’)  בשנה שקדמה לשנה בה המטופלים דיווחו על מצבם הבריאותי והשימוש בשירותי הבריאות.

דיווח עצמי על שימוש בשירותי בריאות כלל ביקור אצל רופא כללי, ביקור במיון, ביקור במרפאות חוץ ואשפוזים בבית חולים. התמדה בשימוש בתרופות נמדדה על פי שיעור הימים בהם היה כיסוי תרופתי. כאשר המשתתפים סווגו כמתמידים אם שיעור הימים הממוצע בהם היה כיסוי תרופתי היה 0.8. מודלים בינומיים שליליים שימשו לניתוח הקשר בין דבקות בטיפול בלחץ דם ומספר המגעים עם מערכת הבריאות כגון ביקור אצל רופא כללי, ביקורים במיון, במרפאות החוץ ואשפוז בבית החולים.

החוקרים כללו במחקר 1431 משתתפים. רוב המשתתפים (72.6%) הוגדרו כמתמידים בטיפול התרופתי בלחץ דם. הקפדה על טיפול בלחץ דם הייתה קשורה באופן מובהק לירידה בדיווח עצמי על ביקורי רופאים (רווח בר סמך IRRי 0.91, 0.83-0.99 95%) להקפדה על טיפול תרופתי לא הייתה השפעה משמעותית על מספר ביקורים במיון, ביקורים במרפאות חוץ או אשפוזים שדווחו על ידי משתתפי המחקר.

לסיכום, הקפדה טובה על טיפול תרופתי בלחץ דם הייתה קשורה לירידה בביקורים אצל רופא כללי אשר דווחו על ידי המשתתפים, דבר המצביע על שיפור במצב הבריאות הכללי. עם זאת, ההשפעה של אי-דבקות בתרופות על מגעים אחרים עם מערכת הבריאות שדיווחו על ידי המשתתפים (מיון, מרפאות חוץ ואשפוזים) לא הייתה ניכרת במחקר זה.

מקור:

Walsh, C.A. et al. (2019) European Journal of Clinical Pharmacology 75(9):1283
https://link.springer.com/article/10.1007/s00228-019-02699-w