פולימורפיזם בגן IL-2 דווח בעבר כקשור להתפתחות של מחלות אוטואימוניות. עם זאת, אין מחקרים שפורסמו אשר בחנו את ההשפעה של פולימורפיזם בגן IL-2 על התגובה של מטופלים עם מיאסטניה גראביס (MG – Myasthenia gravis) לתרופה Tacrolimusי(Tac).

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין פולימורפיזם ב-IL-2 והתגובה ל-Tac אצל מטופלים עם MG. במחקר נכללו 92 מטופלים עם MG שמטופלים עם Tac, כאשר מתוכם 57 חוו יעילות מהטיפול ו-35 לא.

החוקרים בחרו 4 SNPsי(single-nucleotide polymorphisms)י(SNPs: rs2069776, rs2069772, rs2069762, rs2069763) מתוך הגן של IL-2. בהמשך, הם ניתחו את פיזור הגנוטיפים, התדירות האללית של SNPs ותדירות ההפלוטייפ בפולימורפיזם בשתי קבוצות המטופלים.

תוצאות המחקר הראו הבדלים בתדירות האללית של הווריאנט rs2069762 בין שתי קבוצות המטופלים (P= 0.02). הגנוטיפים G/T ו- G/G ב-  rs2069762 הדגימו פיזור שונה בין שתי הקבוצות כאשר הגנוטיפ T/T שימש כנקודת הייחוס (P< 0.001 עבור G/T ; P= 0.003 עבור G/G). כמו כן, החוקרים מצאו כי מטופלים עם הפלוטייפ TAGG נטו להיות עמידים לטיפול עם Tacי(P< 0.001, יחס הסיכויים: 0.15, רווח בר סמך 95%: 0.05-0.43).

החוקרים הסיקו כי מטופלים עם MG ווריאנט ב- rs2069762 מסוג rs2069762 G/T וגנוטיפ G/G והפלוטייפ TAGG בגן IL-2 נוטים להגיב בצורה ירודה לטיפול עם Tac.

מקור:

Shumei, Y. et al. (2019) European Journal of Clinical Pharmacology 75,5
https://link.springer.com/article/10.1007/s00228-019-02642-z