ידוע כי תרופות אנטי אפילפטיות (AEDs – Antiepileptic drugs) עשויות לגרום תסמונת סטיבן-ג’ונסון (SJS – Stevens-Johnson syndrome) ולנמק עורי רעיל (TEN – Toxic epidermal necrolysis), שהן שתי תופעות עוריות חמורות. עם זאת, מידע המשקף את המציאות נותר מוגבל, בייחוד בנוגע לילדים.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין AEDs ל-SJS ו-TEN בקרב מטופלים ילדים על בסיס מאגר מידע יפני, המכיל דיווחים ספונטניים, בשם JADERי(Japanese Adverse Drug Event Report).

החוקרים ניתחו את תופעות הלוואי שנרשמו ב-JADER בשנים 2004-2017. בהמשך הם ביצעו ניתוח פרמקוויג’ילנס (Pharmacovigilance) לא פרופורציונלי רטרוספקטיבי וחישבו את יחס הסיכויים המדווחים עם רווח בר סמך 95%.

בקרב אוכלוסיית הילדים דווחו 159,605 אירועים של תופעות לוואי. ניתוח הנתונים חשף סיגנלים מובהקים של SJS ב- ethosuximide, phenytoin, phenobarbital, gabapentin, carbamazepine, zonisamide, clonazepam ו- lamotrigine. בנוסף, נמצא סיגנלים ל- TEN בתרופות ethosuximide, phenytoin, phenobarbital, gabapentin, carbamazepine and zonisamide והקשר החזק ביותר היה עם gabapentin (יחס הסיכויים המדווחים 24.76 ; רווח בר סמך 95%: 11.4-53.9).

החוקרים הסיקו כי ישנן תרופות AEDs רבות הקשורות להפרעות עוריות חמורות, אך מספר AEDs נמצאו קשורות למגוון סיגנלים. התוצאות הללו יכולות להיות שימושיות על מנת לצמצם את ההופעה של SJS או TEN במהלך הטיפול בילדים עם AEDs.

מקור:

Inada, A. et al. (2019) Journal of Clinical Pharmacy and Therapeutics
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/jcpt.13001