ריכוזי השפל המומלצים של tacrolimus לטיפול בקוליטיס כיבית (UC – ulcerative colitis) הם 10-15 ננוגרם/מ”ל בשבועיים הראשונים ו-5-10 ננוגרם/מ”ל בשלבים שלאחר מכן. עם זאת, היעילות של השגה מהירה של ריכוזי המטרה הללו איננה ברורה לחלוטין בקרב מטופלים עם UC המטופלים עם tacrolimus.

המחקר הנוכחי בחן את היעילות הקלינית והבטיחות של הגעה מהירה לריכוזי המטרה בשפל של tacrolimus בקרב מטופלים עם UC. מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי שבוצע במסגרת בית החולים האוניברסיטאי Gifu ביפן. המשתתפים במחקר היו מטופלים עם UC שאושפזו וקיבלו טיפול עם tacrolimus בין אפריל 2009 למרץ 2017.

החל מיוני 2011, המינון ההתחלתי של tacrolimus הועלה מ-0.05 ל-0.1-0.2 מ”ג/ק”ג/יום, ומנת ההחזקה שנקבעה על מנת להשיג את ערכי השפל הייתה 12.5 ננוגרם/מ”ל על בסיס חישוב יחסים בריכוזי דם שנמדדו. החוקרים השוו את הזמן שנדרש עד להשגת ערכי השפל הרצויים ואת היעילות הקלינית לפני ואחרי שינוי המינון.

תוצאות המחקר הראו כי המינון הראשוני לאחר שינוי המינונים היה גבוה באופן מובהק בהשוואה למינון שהיה קודם לכן (0.10 [ 0.04-0.22]) חציון [טווח] מ”ג/ק”ג/יום בהשוואה ל- 0.05 [0.03-0.05] מ”ג/ק”ג/יום, P< 0.001). הזמן שנדרש עד להגעה לריכוזי השפל הרצויים במינון של 10 ננוגרם/מ”ל היה קצר יותר באופן מובהק לאחר שינוי המינונים (6 [4-14] ימים לפני שינוי המינון בהשוואה ל-4.5 [2-8] ימים לאחר שינוי המינון, P= 0.048). נמצא גם כי ציון תדירות הצאייה השתפר באופן מובהק לאחר שינוי המינון, ללא השפעה על ההיארעות של תופעות לוואי.

החוקרים הסיקו כי השגה מהירה של ריכוזי השפל של tacrolimus משפרים את התסמינים הקליניים של מטופלים עם UC.

מקור:

Yamada, Y. et al. (2019) Journal of Clinical Pharmacy and Therapeutics 44,3
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jcpt.12800