הפרמקוקינטיקה, הבטיחות והנסבלות של מנה בודדת של מוקסיפלוקסצין הוערכו ב-31 מטופלים פדיאטריים אשר קיבלו אנטיביוטיקה בחשד לזיהום מוכח במסגרת מחקר פאזה 1 מסוג תווית פתוחה. המשתתפים חולקו לשלוש עוקבות (עוקבה 1: גיל 6-14 שנים, עוקבה 2: גיל 2-6 שנים ועוקבה 3: גיל 3 חודשים-שנתיים) ועבור כל עוקבה גובשה אסטרטגיית מינון באמצעות מודל פרמקוקינטי המדמה מינון של 400 מ”ג מוקסיפלוקסצין במבוגרים.

מינונים, מותאמים למשקל גוף וגיל, הועלו מ-5 מ”ג/ק”ג בעוקבה 1 ל-10 מ”ג/ק”ג בעוקבה 3 על בסיס אנליזת ביניים של הנתונים הפרמקוקינטיים ונתוני הבטיחות. דגימות פלזמה ושתן נאספו לפני ואחרי עירויים של שישים דקות לצורך אנליזה של מוקסיפלוקסצין והמטבוליטים שלה באמצעות כרומטוגרפיה נוזלית בלחץ גבוה עם ספקטרומטריית מסה.

החוקרים מצאו כי ריכוזי מוקסיפלוקסצין והמטבוליטים שלה בפלזמה היו בטווח שנצפה במבוגרים. עם זאת, פינוי החומרים היה איטי יותר בילדים לעומת מבוגרים. אנליזת פרמקוקינטיקה של האוכלוסייה אשר עשתה שימוש ברמות החשיפה בשלושת העוקבות ניבאה יעילות ובטיחות דומה לזו שבמבוגרים. התרופה נסבלה היטב בכל קבוצות הגיל. תופעות לוואי הקשורות לטיפול היו קלות או בינוניות ולא נמצאו קשורות להגברת מינון תלוית משקל.

תוצאות המחקר מכווינות בחירת מינון מותאמת גיל עבור מחקרים קליניים עתידיים במטופלים פדיאטריים עם זיהומים תוך-בטניים מסובכים.

מקור:

Stass, H., et al. (2019), American College of Clinical Pharmacology. 59(5), 654
https://accp1.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/jcph.1358