
בעוד מספר ימים, ב- 21.10.22, יצוין יום המודעות לחסר ביוד. נראה כי רק בשנים האחרונות הדיון בנושא היוד וחשיבותו הולך וגדל ובאמצעותו תופס היוד את המקום שראוי שיהיה לו כחלק מהתזונה שלנו. מדוע חשוב כל כך להעלות את המודעות לחסר ביוד? מה תפקידו של היוד בגופנו?
חשיבות היוד
יוד (iodine) הוא מינרל הנמצא בגוף האדם, באדמה ובאוקיינוסים. היוד נחשב למרכיב קריטי בפעילותה התקינה של בלוטת התריס, המייצרת הורמונים אשר משפיעים ישירות על חילוף החומרים שלנו, על קצב הגדילה, וגם על ההתפתחות הקוגניטיבית. פעילות הבלוטה מתווכת על ידי ההורמונים טריודותירונין ותירוקסין (הנקראים גם T3 ו- T4).
הורמונים אלו משפיעים על תפקודים רבים בגוף: קצב הלב, רמת הכולסטרול, חילוף החומרים, משקל הגוף, הזיכרון, רמת האנרגיה, יכולת קוגנטיבית ועוד. כל אלו עשויים להיפגע באם הבלוטה לא תפעל באופן תקין. בנוסף, מעריכים שמחסור ביוד פוגע באינטליגנציה ומלווה בירידה של 10-15 נקודות אי-קיו! כל אלו יחדיו מסבירים מדוע היוד הינו חיוני כל כך לבריאותנו ולאיכות חיינו.
אוכלוסיות רגישות לחסר ביוד: נשים בגיל הפריון וילדים
לאור כל הכתוב לעיל ברור כי כמות מספקת של יוד היא חיונית לכל אדם, אולם ישנן מספר אוכלוסיות שעבורן חסר ביוד הוא קריטי:
נשים בגיל הפוריות, נשים המתכננות הריון ונשים הרות – היוד הוא בעל השפעה על פוריות האישה ועל התפתחות העובר ברחמה. מחסור ביוד במהלך ההריון נמצא כגורם להפלות, לידות עובר מת, מומים מולדים ועוד. מחקרים מצביעים גם על קשר בין רמות הפוריות של האישה לבין רמות היוד בגוף, כך שהסיכוי של אישה להיכנס להריון קטן אם היא סובלת ממחסור ביוד. מסיבות אלו משרד הבריאות ממליץ להתחיל בצריכת יוד טרם ההיריון.
במהלך ההריון הגוף צורך יותר יוד בשל עלייה בייצור הורמוני התריס ופינוי מוגבר של יוד ע”י הכליות. ע”פ פרופ’ זיידמן, רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי אסותא בתל אביב פרופסור חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, “יוד הוא גורם חיוני חשוב להתפתחות הקוגנטיבית של העובר”. חסר ביוד, אפילו בכמות מועטה, יכול להביא לתחלואה בעוברים ובילודים. השפעה של חסר זה נמשכת לטווח ארוך: ד”ר יניב עובדיה, תזונאי-דיאטן קליני מוסמך, הנחשב מומחה לתזונת בלוטת התריס וחלק מצוות המחקר שערך את סקר היוד הארצי בישראל, מסביר כי “מחקרים חשובים מהעבר הראו שלילדים שנולדו לאמהות שצרכו פחות מדי יוד במהלך ההיריון היו הישגים נמוכים בהבנת הנקרא, מוטוריקה עדינה ותפיסה מרחבית. המחקרים נערכו בעשרות אלפי ילדים בני שלוש עד תשע שנים באנגליה, נורבגיה וניו זילנד “.
עבור נשים מניקות רמות תקינות של יוד בגוף היא הכרחית שכן, מסביר פרופ’ זיידמן, “עבור תינוק יונק המקור היחיד ליוד הוא אמו”. מחקרים מראים כי מחסור חמוּר ביוד בקרב תינוקות עלול להוביל לפיגור שיכלי, חירשות, קומה נמוכה ועוד. מסיבה זו ובגלל צרכי התינוק המתפתח, דרישות היוד אצל נשים במהלך הנקה הן גבוהות יותר.
ילדים – כתבנו לעיל אודות ההשפעות הדרמטיות של חסר ביוד עבור תינוקות וילדים רכים, אולם מחקרים מראים כי הרגלי תזונה לקויים בקרב ילדים בגיל ביה”ס מחמירים את המחסור ביוד. מחסור ביוד בקרב ילדים עלול לגרום להישגים נמוכים של הילדים במישור הקוגניטיבי עם גדילתם, לרמות IQ נמוכות בהשוואה ליתר האוכלוסייה ולפגיעה במערכת העצבים. הסקר האחרון שנערך בישראל מצא שב- 62% מדגימות השתן של ילדי בית ספר התגלה מחסור ביוד. מחקר בניו-זילנד הראה שתיסוף יוד בקרב ילדים בגיל ביה”ס הביא לשיפור מובהק בתפקוד הקוגניטיבי.
מקורות לצריכת יוד
המקורות העיקריים של יוד הם מזון ותוספי מזון. מזונות מן הים כמו אצות ודגים; מוצרי חלב מסויימים; ביצים; מלח מועשר ביוד; ואפילו מי ברז לא מותפלים – כל אלו יכולים להכיל יוד בכמות נאותה, שיכולה בהחלט למנוע מצב של פגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית, ואף לשפר את המצב הקיים. עם זאת, בשל הרגלי התזונה שלנו והעובדה כי חלק ניכר ממי השתיה בישראל מותפלים, ישראל נמצאת במקום נמוך בכל הנוגע לרמות היוד באוכלוסיה גם בהשוואה למדינות אחרות. הסקר הארצי בנושא יוד שנערך בשנת 2016 מצביע על שכיחות גבוהה של מחסור ביוד אצל ילדים ונשים הרות בישראל. על פי ד”ר עובדיה “בכמעט שני שליש מהדגימות של הילדים נמצאו ערכים מתחת לסף התחתון המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. בנשים ההרות המצב היה חמור יותר- בערך תשע מכל עשר דגימות הצביעה על מחסור ביוד. ייתכן והמשמעות של כך, שחוסר ביוד היא אחת הסיבות המרכזיות לאי מימוש מלוא היכולת השכלית בילדי ישראל.”
אחת הדרכים לצרוך כמויות נדרשות של יוד היא באמצעות נטילת תוספי תזונה. ישנם מספר מוצרים בשוק המיועדים למטרה זו, ובינהם טיפות פוסטיום יוד (יודיקל) מבית כצט. המוצר מכיל 30 מק”ג יוד בכל טיפה. נטילת יוד באמצעות טיפות מדודות מאפשרת טיפול הדרגתי, גמיש ומותאם אישית.
מינון מומלץ על פי משרד הבריאות
הצריכה היומית המומלצת על פי משרד הבריאות הינה: לילדים עד גיל שמונה – 90 מיקרוגרם ליום; בין הגילאים 8 ועד 16 – 120 מיקרוגרם ליום; מבוגרים מעל גיל 16 – 150 מיקרוגרם ביום. הצריכה המומלצת של יוד בהיריון הינה 220 מיקרוגרם ליום. נשים מניקות, על פי המלצת האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, צריכות לצרוך 250 מק”ג ליממה.