הפרעת קשב, הנה הפרעה עצבית-התפתחותית נפוצה המתחילה בתקופת הילדות ומאופיינת על ידי חוסר תשומת לב ו/או היפראקטיביות ואימפולסיביות שאינן תואמות גיל [1]. השכיחות בקרב ילדים ומתבגרים ברחבי העולם מוערכת בכ- 3.4% [2]. הטיפול בהפרעה כולל טיפול תרופתי יחד עם התערבות התנהגותית וחינוכית [3].

מתילפנידאט (MPH) הנו הבחירה הראשונה לטיפול בקרב ילדים ומתבגרים בשל יעילותו וסבילותו.[4]. תכשירים עם פורמולציה של שחרור מושהה (ER) עדיפים פעמים רבות על פני מוצרים לשחרור מידי (IR) כיוון שהם מסירים את הצורך במינונים יומיים מרובים, עשויים לשפר את הדבקות בנטילה, להפחית את פוטנציאל השימוש לרעה וכן לשפר את הסבילות לתרופה. שיפור הסבילות עשוי לנבוע מכך שאין עליה לריכוזי שיא גבוהים אלא שחרור הדרגתי. [5].

תכשירים רבים בפורמולציה של שחרור מושהה יש לבלוע בשלמותם, יחד עם זאת, עד 70% מהילדים בגילאי 5 עד 9 מתקשים לבלוע טבליות או כמוסות [6]. קיימות פורמולציות של כמוסות שניתן לפתוח אותן ולפזר את תכולתן . יחד עם זאת, , יש לנקוט במשנה זהירות, שכן לעיסה של תכולת הכמוסה המכילה תרופה בשחרור מושהה עלולה לגרום לשחרור התרופה מהר יותר מן המתוכנן וכתוצאה מכך לסיכוני בטיחות פוטנציאליים [7]. בגלל חששות בטיחות אלה, פותחו פורמולציות נוזליות בשחרור מושהה טבליות לעיסה בשחרור מושהה וטבליות המתפוררות בפה בשחרור מושהה [8].

קוויליואנט a(Quillivant  XR®) ®XRהנו פורמולציה נוזלית של MPH בשחרור מושהה (MEROS) עם ריכוז MPH HCl של 25 מ”ג/5 מ”ל [9]. הפורמולציה של קוויליאנט XR נוצרת באמצעות מיקרו-חלקיקים העשויים נתרן פוליסטירקס, שהוא שרף פולימרי הנושא מטען חשמלי שלילי [7].MPH HCl המומס במים נושא מטען חשמלי חיובי. בתמיסה נוזלית יוני ה-MPH נקשרים לחלקיקי הפוליסטירקס בקשר יוני ויחד הם יוצרים קומפלקס של תרופה/פולימר [7]. כ-20% מן הקומפלקס MPH/פולימר אינם מצופים, והשאר מצופים בעוביים משתנים של ציפוי [10].

הערכות פרמקוקינטיקה (PK) שנעשו בבוגרים בריאים הדגימו כי מנה אחת של 60 מ”ג קוויליואנט היא ביו-אקוויוולנטית לשתי מנות של MPH 30 מ”ג בשחרור מידי הניטלות עם מרווח של שש שעות ביניהן [11]. ל-קוויליואנט היה ריכוז שיא (Cmax) נמוך יותר מאשר שתי מנות של MPH בשחרור מידי.

קוויליואנט הוערכה במחקר כפול סמיות (double blind), מבוקר פלצבו, במחקר בכיתת מעבדה שכלל 45 בנים ובנות בגילאי 6 עד 12 שנים [10]. מרבית המשתתפים היו לבנים (79.5%), בנים (72.7%) ובעלי הפרעות קשב מסוג משולב (70.5%). לאחר תקופת תווית פתוחה של התאמת מינון, הנבדקים השתתפו במחקר בכיתה, בסמיות כפולה. במהלך כיתת המעבדה, קוויליואנט הראתה תחילת יעילות לאחר 45 דקות לאחר נטילת המינון ומשך היעילות של עד 12 שעות [10]. המינון האופטימלי הממוצע היה כ-40 מ”ג [12]. לשלושה נבדקים היה מינון אופטימלי סופי של 20 מ”ג, ל- 30 משתתפים היה מינון אופטימלי סופי של 30 או 40 מ”ג, ול-11 משתתפים היה מינון אופטימלי סופי של 50 או 60 מ”ג.

תופעות הלוואי (AEs) היו דומות לתופעות לוואי של מוצרי MPH אחרים. במהלך הטיפול בתווית פתוחה, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר היו ירידה בתיאבון (56%), כאבים בבטן עליונה (42%), מצבי רוח משתנים (27%), נדודי שינה ראשוניים (22%), נדודי שינה (18%) וכאבי ראש (18%) [12]. תופעות לוואי אחרות שהופיעו ביותר מ-5% מהנבדקים במהלך התאמת המינון האופטימלי היו; עצבנות, הקאות, זיהום בדרכי הנשימה העליונות, דברנות יתר, עייפות, שלשולים, תוקפנות, סחרחורת, שיעול והסמקה.

קוויליואנט מיועדת לטיפול בהפרעות קשב וריכוז במטופלים מגיל 6 שנים ומעלה. המינון ההתחלתי המומלץ של קוויליואנט הוא 20 מ”ג ליום הניתן בבוקר. ניתן להעלות את המינון מדי שבוע בקפיצות של 10 עד 20 מ”ג ליום [9]. מכיוון ש-קוויליואנט היא פורמולציה נוזלית עם ריכוז MPH של 25 מ”ג/5 מ”ל, ניתן להתאים את המינון כלפי מעלה או כלפי מטה במרווחים קטנים יותר כדי להשיג את היעילות והסבילות הגבוהות ביותר. המינון המרבי המומלץ הוא 60 מ”ג.

קוויליואנט מהווה תוספת מבורכת לפרמולציות הקיימות של MPH בשחרור מושהה הזמינות כבר היום ומיועדות במיוחד עבור מטופלים עם ADHD שאינם יכולים לבלוע או מעדיפים שלא לבלוע טבליות או כמוסות.

קוויליונט עוברת בימים אלה תהליך של רישום בישראל. לקבלת פרטים מלאים, עיינו במידע המרשם המאושר על ידי ה-FDA.

לינק לאתר לרופאים עם מידע על קוויליואנט:

https://il.medison.co.il/quilliventxr/

סיסמא: quillivant

:References

1. American Psychiatric Association., American Psychiatric Association. DSM-5 Task Force Diagnostic and statistical manual of mental disorders : DSM-5. 5th ed. Washington, D.C.: American Psychiatric Association; 2013.

2. Polanczyk GV, Salum GA, Sugaya LS, et al. Annual research review: A meta-analysis of the worldwide prevalence of mental disorders in children and adolescents. J Child Psychol Psychiatry. 2015 Mar;56(3):345-65.

3. Wolraich ML, Hagan JF, Jr., Allan C, et al. Clinical Practice Guideline for the Diagnosis, Evaluation, and Treatment of Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder in Children and Adolescents. Pediatrics. 2019 Oct;144(4).

4. Cortese S, Adamo N, Del Giovane C, et al. Comparative efficacy and tolerability of medications for attention-deficit hyperactivity disorder in children, adolescents, and adults: a systematic review and network meta-analysis. Lancet Psychiatry. 2018 Sep;5(9):727-738.

5. Cortese S, D’Acunto G, Konofal E, et al. New Formulations of Methylphenidate for the Treatment of Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder: Pharmacokinetics, Efficacy, and Tolerability. CNS Drugs. 2017 Feb;31(2):149-160.

6. Polaha J, Dalton WT, 3rd, Lancaster BM. Parental report of medication acceptance among youth: implications for everyday practice. South Med J. 2008 Nov;101(11):1106-12.

7. Childress A, Sallee FR. The use of methylphenidate hydrochloride extended-release oral suspension for the treatment of ADHD. Expert Rev Neurother. 2013 Sep;13(9):979-88.

8. Childress AC. Stimulants. Child Adolesc Psychiatr Clin N Am. 2022 Jul;31(3):373-392.

9. Quillivant XR® CII methylphenidate HCl. [accessed 14 August 2022]. Available from: https://www.trisadhd.com/quillivant-xr/.

10. Wigal SB, Childress AC, Belden HW, et al. NWP06, an extended-release oral suspension of methylphenidate, improved attention-deficit/hyperactivity disorder symptoms compared with placebo in a laboratory classroom study. J Child Adolesc Psychopharmacol. 2013 Feb;23(1):3-10.

11. Childress AC, Berry SA. The single-dose pharmacokinetics of NWP06, a novel extended-release methylphenidate oral suspension. Postgrad Med. 2010 Sep;122(5):35-41.

12. Robb AS, Findling RL, Childress AC, et al. Efficacy, Safety, and Tolerability of a Novel Methylphenidate Extended-Release Oral Suspension (MEROS) in ADHD. J Atten Disord. 2017 Dec;21(14):1180-1191.