שימוש במעכבי PCSK9 הפך לאסטרטגיית טיפול בטרשת עורקים על ידי העלאת רמות רצפטור ל-LDL בכבד והורדת רמות VLDL בדם. החוקרים במחקר זה שיערו שהיעילות התרפויטית של מעכבי PCSK9 יכולה לגדול על ידי האצת יצירה של שיירי VLDL שלרוב בעלי אפיניות גבוהה לרצפטורים ל-LDL. כתוצאה מכך, מטרתם הייתה לבדוק האם האצה של תהליכים ליפוליטיים על ידי שפעול תאי שומן חומים יכולה להוריד אף יותר רמות LDL ולהפחית את טרשת העורקים בנוסף למעכבי PCSK9.

החוקרים הזינו עכברים מסוג APOE*3-Leiden.CETP בדיאטה מערבית וטיפלו בהם בנוגדן מעכב PCSK9 אלירוקומאב או בסליין (קבוצת ביקורת). לאחר שבועיים, עברו שתי קבוצות העכברים חלוקה אקראית לקבלת טיפול עם אגוניסט CL316,243 לרצפטור אדרנרגי β3, המשמש לאקטוב תאי שומן חום, או טיפול עם סליין (קבוצת ביקורת) לשלושה שבועות נוספים להערכת פינוי VLDL או 12 שבועות עד לניתוח התפתחות טרשת עורקים.

תוצאות המחקר שבדק אקטוב של תאי שומן חום בנוסף לאלירוקומאב הראו שקבוצת העכברים שטופלה באגוניסט לרצפטור β3 בנוסף לאלירוקומאב הדגימה רמות LDL נמוכות יותר מאלה שהתקבלו בקבוצה שטופלה באלירוקומאב בלבד. ממצא זה הוסבר על ידי החוקרים בכל שכולסטריל-אסטרים פונו על ידי הכבד באופן מואץ יותר. בנוסף, מצאו החוקרים כי השילוב של מעכבי PCSK9 ואגוניסט לרצפטור β3 קידם את ההעברה של פוספוליפידים של VLDL ל-HDL-c באופן נרחב יותר מאשר טיפול עם אלירוקומאב בלבד, והביא לרמות גבוהות יותר של HDL-c בפלזמה ו-Cholesterol efflux capacity  מוגבר. כתוצאה מכך, השילוב הטיפולי הפחית באופן נרחב יותר את אזור הנגע הטרשתי בהשוואה לקבוצת הביקורת.

לסיכום, במחקר נמצא ששילוב של אגוניסט לרצפטור ל- β3 עם מעכב PCSK9 מגביר את אפקט הטיפול בדיסליפידמיה בהשוואה לטיפול עם מעכב בלבד, ובאופן לא מובהק מצמצם את התפתחות הנגע הטרשתי. תוצאות הניסוי מדגימות כי שפעול תאי השומן החומים יכול להביא להגברה של האפקט התרפויטי של מעכבי PCSK9 בדיסליפידמיה.

מקור:

Zhou E. et al. (2021). Pharmacological Research.
https://doi.org/10.1016/j.phrs.2021.105524