ישנן ראיות הולכות ומצטברות המעידות על כך שאירועים מטבוליים יכולים לשנות באופן משמעותי את ההתקדמות של מחלות שונות. כמו כן, ידוע כי פירובט הינו תוצר ביניים מרכזי במטבוליזם של גלוקוז.

במחקר זה, בחנו החוקרים במודל עכברי LPS/D-Gal של אי ספיקת כבד פולמיננטית, את הסטטוס המטבולי של פירובט, וכן את המשמעות הפרמקולוגית שלו.

תוצאות המחקר הדגימו כי חשיפה ל-LPS/D-Gal הביאה לירידה בפעילות של פירובט קינאז וכן הקטינה את התוכן של פירובט. מנגד נמצא כי ניתן היה להפוך את האפקט הזה על ידי מתן TEPP-46 המשמש כאקטיבטור של PKM2. עוד נמצא כי טיפול מקדים עם TEPP-46 או מתן תוסף המכיל אתיל פירובט, נגזרת של פירובט אשר חדירה לתאים, החליש את הנזק הכבדי בעקבות מתן LPS/D-Gal. באופן מפתיע, נמצא כי גם התערבות לאחר פגיעה כבדית הביאה לתוצאים טובים. ניתוח תבחין phosphor-antibody microarray וכן ניתוח immunoblot  הדגימו כי ניתן היה להפוך את  הפוספורילציה המעכבת של CDK1 על ידי TEPP-46, DASA-58 או אתיל פירובט. בנוסף, היתרונות התרפויטיים של מפעיל PKM2 או אתיל פירובט התקהו בעת מתן מעכבי CDK1 – Ro 3306.

תוצאות המחקר מציעות כי הירידה של פירובט בעקבות מודל LPS/D-Gal יכולות להיות מנגנון מטבולי חדש המשמש בסיס להתפתחות אי ספיקת כבד פולמיננטית כתוצאה מ-LPS/D-Gal. כמו כן, ייתכן וקיים פוטנציאל למפעילי PKM2 או נגזרות של פירובט כהתערבות פרמקולוגית באי ספיקת כבד פולמיננטית.

מקור:

Lv X. et al.  Pharmacological Research (2021).
https://doi.org/10.1016/j.phrs.2021.105838