במחקר זה, אימצו החוקרים אסטרטגיה חדשה של שילוב מעכבי היסטון דה-אצטילאז (HDAC) וטיפול כימותרפי מקובל על מנת לטפל בגידולים מוצקים. עם זאת, לרוב לטיפולים כימותרפיים יש חלון תרפויטי צר המצריך מספר סבבי טיפול המלווים בתופעות לוואי שאינן רצויות, ולבסוף מביאים לרגישות לטיפול. על מנת למקד את הטיפול הכימותרפי, הוצעו טיפולים מכוונים (targeted therapy) אשר מגבילים את פעילות הטיפול לאזור הגידול תוך צמצום פגיעה ברקמות אחרות.

במסגרת המחקר, פיתחו החוקרים אקסוזומים מלאכותיים אשר אפשרו להעביר את הטיפול הכימותרפי אל הגידול לאחר מתן סיסטמי. את האקסוזומים המלאכותיים הפיקו החוקרים על ידי הכנסה של חלבוני ממברנה מתאים סרטניים לתוך פוספוליפידים ליפוזומאליים אשר חיקו חלבוני פלזמה. לאחר הפקתם, השתמשו החוקרים באקסוזומים המלאכותיים על מנת להעביר את הטיפול הכימותרפי רחב הטווח דוקסורוביצין וורינוסטקט (vorinostat) המשמש כמעכב אפיגנטי.

תוצאות המחקר הדגימו כי שילוב דוקסורוביצין עם ורינוסטאט הביא לאפקט סינרגיסטי של דיכוי תאי סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים (non-small cell lung cancer) או תאי שתל של גידולים ללא תופעות לוואי משמעותיות. השימוש באקסוזומים המלאכותיים סייע בהכוונת הטיפול התרופתי באופן ישיר אל רקמת הגידול ואף האריך את זמן אצירת התרופה בתוך הגידולים.

לסיכום, שילוב תוצאות המחקר יחד מרמז על כך ששימוש באקסוזומים מלאכותיים מהונדסים יכול לשמש כאסטרטגיית העברה של טיפולים כימותרפיים לתאי סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים.

מקור:

Lin Y. et al. Pharmacological Research (2021).
https://doi.org/10.1016/j.phrs.2021.105787