ישנם תיאורים בספרות של קשר בין מיקרוביום של המעי והפתוגנזה של מיגרנה. עם זאת, האפקט של השפעה על המיקרוביום של המעי במצבים של מיגרנה טרם הובהר. מטרת החוקרים במחקר זה הייתה להעריך את האפקט של סינביוטיקה על מאפיינים של מיגרנה ומרקרים דלקתיים בנשים הסובלות ממיגרנות.

את הניסוי השלימו 69 נשים אשר עברו חלוקה אקראית לקבלת טיפול עם סינביוטיקה (10⁹ יחידות יוצרות מושבה (CFU) של 12 סוגי פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה פרוקטואוליגוסכריד) או תוסף של אינבו פעמיים ביום למשך 12 שבועות. במסגרת הניסוי חוקרים ביצעו מדידה של מספר משתנים בתחילת הניסוי ובסיום תקופת ההתערבות. משתנים אלה כללו חומרת מיגרנה, מספר הימים בהם סובלות המשתתפות ממיגרנה בכל לחודש, תדירות ומשך ההתקפים, מספר משככי כאבים שנצרכו, בעיות בדרכי העיכול, חלבון מגיב C בעל רגישות גבוהה (Hs-CRP) המשמש מדד לדלקת וזונולין המשמש כמדד לחדירות המעי. החוקרים השתמשו בהשוואת שני משתנים ופרוטוקול Intention-to-treat כדי לנתח את תוצאות המחקר.

תוצאות המחקר הראו שבהשוואה לטיפול עם אינבו, טיפול עם תוסף סינביוטיקה הביא לירידה משמעותית יותר בתדירות ההתקפים (1.02- אל מול 0.30-; p=0.011). כמו כן, נמצא כי טיפול עם סינביוטיקה הביא לירידה משמעותית יותר באחוז השינוי של מספר משככי כאבים שנצרכו (27.5%- אל מול 7.5%- בקבוצת הביקורת; p=0.008) ובבעיות במערכת העיכול (35%- אל מול 2.5%- בקבוצת הביקורת; p=0.005). רמות הזונולין גם כן נמצאו נמוכות יותר בקבוצת המשתתפות שטופלה עם סינביוטיקה (4.12- נ”ג/מ”ל אל מול 0.85- נ”ג/מ”ל; p=0.0034) בדומה לרמות ה-Hs-CRP (0.43- מ”ג/ל’ אל מול 0.09- מ”ג/ל’; p=0.022).  לעומת זאת, לא נמצאה ירידה מובהקת סטטיסטית בחומרת התקפי המיגרנה ומשכם.

לסיכום, תוצאות המחקר מעידות כי ניתן לשקול טיפול עם תוסף סינביוטיקה כטיפול משלים לנשים הסובלות ממיגרנות על מנת לשפר את מאפייני המיגרנה, את המרקרים הדלקתיים ואת חדירות המעי. כך ייתכן וניתן יהיה להוריד את נטל המחלה.

מקור:

Ghavami A. et al. Pharmacological Research (2021).
https://doi.org/10.1016/j.phrs.2021.105668