החוקרים ערכו מחקר זה על מנת לבדוק האם שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות מדור שני (S-GA) במהלך ההיריון כרוך בסיכון מוגבר לסיבוכים בהיריון ולסיבוכים אצל הילוד.

מדובר במחקר עוקבה של לידות המבוסס אוכלוסיה. המחקר נערך על בסיס מאגר הנתונים הלאומי “תרופות והיריון” בפינלנד, בין השנים 1996-2016. המדגם כלל 1,181,090 נשים הרות ואת כל הלידות בהן נולד ילוד אחד. הנשים חולקו ל3 קבוצות: כאלה שהיו חשופות לתרופות אנטי-פסיכוטיות מדור שני במהלך ההיריון (n=4225), כאלה שנחשפו לתרופות אנטי-פסיכוטיות מדור ראשון במהלך ההיריון (n=1576) ונשים שלא היו חשופות לתרופות אלו במהלך ההיריון (n=21,125). תוצאי היריון בנשים שהיו חשופות לתרופות אנטי-פסיכוטיות מדור שני הושוו לתוצאים של נשים משתי הקבוצות האחרות באמצעות מודלים של רגרסיה לוגיסטית רבת-משתנים.

החוקרים מצאו כי נשים שהיו חשופות לתרופות אנטי-פסיכוטיות מדור שני היו בסיכון מוגבר לסוכרת הריונית בהשוואה לנשים שלא היו חשופות (יחס סיכויים מתוקנן 1.43, רווח בר סמך 95% 1.25-1.65), לניתוח קיסרי (יחס סיכויים מתוקנן 1.35, רווח בר סמך 95% 1.18-1.53), לילודים בעלי משקל לידה גבוה (LGA) (יחס סיכויים מתוקנן 1.57, רווח בר סמך 95% 1.14-2.16) וללידה מוקדמת (יחס סיכויים מתוקנן 1.29, רווח בר סמך 95% 1.03-1.62). הסיכון לתוצאים הללו גבר עם טיפול ממושך בתרופות אנטי-פסיכוטיות מדור שני.

ילודים לאימהות שהיו חשופות לתרופות אנטי-פסיכוטיות מדור שני במהלך ההיריון היו בסיכון מוגבר לסיבוכים ניאונטליים. עוד החוקרים מצאו כי גם בהשוואה לאמהות שהיו חשופות לתרופות אנטי-פסיכוטיות מדור ראשון, אלה שהיו חשופות לתרופות מהדור השני היו בסיכון מוגבר לניתוח קיסרי וללידת תינוק עם משקל לידה גבוה (LGA) (יחס סיכויים 1.25, רווח בר סמך 1.03-1.51; ויחס סיכויים 1.89, רווח בר סמך 95% 1.20-2.99, בהתאמה). סיבוכים ניאונטליים היו בשכיחות דומה בקבוצות הנשים שהיו חשופות לתרופות מהדור הראשון והשני.

לסיכום, חשיפה לתרופות אנטי-פסיכוטיות טרם הלידה קשורה בסיכון מוגבר בסיבוכי היריון הקשורים להפרעה במטבוליזם של גלוקוז. בעיות ניאונטליות הן שכיחות ומתרחשות בשכיחות דומה בחשיפה לתרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור הראשון והשני.

מקור:

Ellfolk, M et al. (2020) European Journal of Clinical Pharmacology 76(1):107
https://link.springer.com/article/10.1007/s00228-019-02769-z