בעקבות העלייה בתוחלת החיים, מבוגרים נוטים להיחשף לתרופות אנטי-כולינרגיות ונוטים לפתח תופעות לוואי לתרופות, ביניהן ליקוי קוגניטיבי. ההשפעות הקוגניטיביות הקצרות טווח של התרופות האנטי-כולינרגיות מבוססות היטב, השפעותיהם הקוגניטיביות ארוכות הטווח טרם נבדקו בצורה מספקת.

מטרת החוקרים הייתה לספק סקירה שיטתית של מחקרים אורכיים אשר העריכו את השפעת החשיפה לתרופות האנטי-כולינרגיות על הקוגניציה בקרב אנשים בני 50 ומעלה.

החוקרים חיפשו מחקרים עם מעקב מינימלי של 6 חודשים במאגר ה- MEDLINE, העריכו את החשיפה אנטי-כולינרגית באמצעות מדד ביולוגי או רשומה רפואית ודיווחו על תוצא קוגניטיבי אחד לפחות. החוקרים השתמשו בסולם הניוקאסל-אוטווה המעודכן ובקריטריונים נוספים הנוגעים לחשיפה האנטי-כולינרגית על מנת להעריך את האיכות המתודולוגית של המחקרים שנכללו. לאור ההטרוגניות של המחקרים, החוקרים ביצעו סקירה שיטתית.

החוקרים כללו במחקר 1574 תיעודים רלוונטיים, ו- 25 מחקרים. תרופות אנטי-כולינרגיות דורגו באמצעות סולם ה-Anticholinergic Cognitive Burden Scaleי(n = 14/25). שישה מחקרים העריכו את איסוף התרופות בבסיס, 14 מחקרים השתמשו במדד מצטבר אורכי ו -5 מחקרים העריכו מדדי חשיפה מרובים לאורך זמן. 17 מחקרים העריכו עומס אנטי-כולינרגי.

התפקוד הקוגניטיבי הוערך על ידי פגיעה קוגניטיבית קלה / שכיחות דמנציה (n = 15) או בדיקות נוירופסיכולוגיות (n = 14). מרבית המחקרים היו באיכות נמוכה והתקבלו תוצאות לא עקביות. עם זאת, מחקרים באיכות טובה (n = 4) הציעו קשר בין חשיפה לתרופות אנטי-כולינרגיות ו/או תפקוד קוגניטיבי.

לסיכום, סקירה זו מדגימה את ההשפעה השלילית של חשיפה לתרופות אנטי-כולינרגיות על תפקוד קוגניטיבי בטווח הבינוני-ארוך, אך יש לאמת ממצא זה במחקרים עם מתודולוגיה טובה יותר. לזה עתה, מרשם של תרופות אנטי-כולינרגיות צריך להתבצע בזהירות.

מקור:

Andre, L. et al. (2019) European Journal of Clinical Pharmacology 75(12): 1631–1644
https://link.springer.com/article/10.1007/s00228-019-02744-8