במחקר פרה-קליני שפורסם לאחרונה בכתב העת British Journal of Pharmacology, החוקרים בחנו את ההשפעה הטיפולית של סונגורין (Songorine), אלקלואיד המופק מהצמח Aconitum carichaelii, הידוע כבעל תפקיד בדיספונקציה לבבית, על אי-ספיקת לב כרונית (CHF). זאת לאור חוסר הבהירות לגבי המנגנונים המדויקים העומדים בבסיס השפעתו הטיפולית של סונגורין במחלה. אי-ספיקת לב כרונית היא תסמונת קלינית חמורה המובילה לפגיעה תפקודית ולתמותה, בעיקר עקב הידרדרות במטבוליזם האנרגטי בקרדיומיוציטים.

החוקרים השתמשו במודל עכברים עם אי-ספיקת לב שהושרתה באמצעות ניתוח TAC (Transverse Aortic Constriction). פיזור מטבוליטים ברקמת הלב נבחן באמצעות MALDI-MSI בשילוב מטבולומיקה רקמתית. בנוסף, נעשה שימוש בתאי H9c2 כמודל תאי in vitro. נמדדו רמות ROS (Reactive Oxygen Species), פוטנציאל ממברנת המיטוכונדריה ופעילות ליזוזומלית בקבוצות השונות.

מהממצאים עולה כי לאחר 4 שבועות, עכברי CHF פיתחו דיספונקציה לבבית, נזק מיטוכונדריאלי ושינויים מטבוליים. טיפול ב- סונגורין הביא לשיפור מובהק במקטע הפליטה, לירידה ברמות אוטופגיה ולהשפעה על הפיזור המרחבי של fatty acylcarnitines, מטבוליטים הקשורים לחמצון בטא (β-oxidation). ממצאים אלו מצביעים כי לסונגורין השפעה מיטיבה על אי-ספיקת לב הנגרמת מעומס לחץ (pressure overload-induced CHF), ככל הנראה דרך הפחתת נזק מיטוכונדריאלי באמצעות ויסות המטבוליזם האנרגטי. בנוסף, נמצא כי סונגורין שיפר את זרחון mTOR והפחית את ההפרדה בין מיטוכונדריות לליזוזומים דרך מסלול TBC1D15/Fis1/Rab7A. מחקרי siRNA הדגימו עוד את תפקידו המרכזי של סונגורין בתפקוד המיטוכונדריה.

החוקרים סיכמו כי סונגורין עשוי לשפר אי-ספיקת לב כרונית באמצעות השפעה על דיספונקציה מיטוכונדריאלית בתיווך TBC1D15, ומהווה יעד פוטנציאלי לטיפול במחלה.

למקור:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41360698/