
העדויות הקיימות בנוגע לגישות טיפוליות שונות להפחתת דימומים המבוססות על נוגדי טסיות והבטיחות של הטיפולים הללו עשויות להיות מושפעות מהמוצא האתני של משתתפי המחקרים בנושא
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב-העת ‘European Heart Journal – Cardiovascular Pharmacotherapy’ החוקרים ערכו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה על מנת לבדוק את ההשפעה של מוצא אתני על היעילות והבטיחות של גישה טיפולית להפחתת דימומים המבוססת על נוגדי טסיות (BRATs) בחולים עם תסמונת כלילית חריפה (ACS).
כרקע לכך מציינים החוקרים כי ניסויים אקראיים מבוקרים (RCTs) אשר בדקו את הטיפול עם BRAT בחולי ACS הראו עד כה תוצאות מבטיחות, אך יכולת ההכללה (generalizability) של הממצאים הללו עשויה להיות מושפעת למדי מהמוצא האתני של המשתתפים, בהתחשב בעובדה שחולים ממזרח אסיה (EA) מראים פרופיל סיכון שונה של איסכמיה-דמם בהשוואה לחולים שאינם ממוצא זה.
לצורך כך, החוקרים אספו RCTs אשר השוו בין BRATs לבין טיפול סטנדרטי כפול עם נוגדי טסיות (DAPT) למשך 12 חודשים בחולי ACS העוברים התערבות כלילית מלעורית (PCI). תוצא היעילות הראשוני היה אירועים קרדיווסקולריים חמורים (MACE), כפי שהוגדרו בכל ניסוי. תוצא הבטיחות הראשוני היה דמם קל או משמעותי.
באנליזה נכללו בסך הכל 26 RCTs אשר בדקו שבע BRATs שונות. הגישה היחידה הנקשרה עם trade-off ב-MACE הייתה “upfront unguided de-escalation” בתת-הקבוצה של non-EAs (סיכון יחסי 1.16, רווח בר-סמך של 95% 1.09-1.24). כל הגישות המבוססות טיפול יחיד, למעט אספירין (כלומר, “short and very short DAPT followed by aspirin”) נקשרו עם הפחתה בדימום בהשוואה לטיפול סטנדרטי עם DAPT הן בחולים ממוצא EA והן באלו שאינם EA.
עוד עולה מתוצאות החוקרים כי אמנם לא היו הבדלים מובהקים בין תתי-הקבוצות, אך היעדר RCTs בחלק מהגישות שנכללו, וכן ההבדל בוודאות הראיות בין חולי EA או שאינם EA הצביעו על כך שהעדויות התומכות ב-BRATs השונות בחולי ACS העוברים PCI מושפעות על ידי מוצא אתני. זאת ועוד, ה- absolute risk reduction estimation הדגימה כי חלק מה-BRATs עשויות להיות יעילות יותר מאחרות בהפחתת דימום, בהתאם למוצא האתני.
החוקרים מסכמים כי מרבית ה-BRATs נקשרו עם הפחתה בדימום, ללא trade-off בתוצאים האיסכמיים וללא קשר למוצא האתני. עם זאת, העדויות התומכות ופרופילי הבטיחות היחסיים של ה- BRATs השונות עשויות להיות מושפעות באופן מובהק מהמוצא אתני, דבר אשר יש לקחת בחשבון בפרקטיקה הקלינית.
למקור: