חולות אשר החלו טיפול עם סטטינים לאחר שאובחנו עם סרטן השד הראו שיעורים נמוכים יותר של הישנות מחלת הסרטן וכן סיכון נמוך יותר לתמותה מסרטן זה

במטא-אנליזה שממצאיה פורסמו בכתב-העת ‘European Heart Journal – Cardiovascular Pharmacotherapy’, מטרת החוקרים הייתה להעריך את השפעת הטיפול עם סטטינים הניתן לאחר אבחנה של סרטן השד על שיעורי ההישנות והתמותה מסרטן זה.

כרקע למחקרם מתארים החוקרים כי סטטינים זוכים לשימוש נרחב בחולים עם היפרכולסטרולמיה בשל יעילותם בהפחתת התחלואה והתמותה הקרדיווסקולריות. בנוסף, לאחרונה עולה העניין בסטטינים כבעלי פוטנציאל מבחינת השפעות פליאוטרופיות, ובמיוחד בכל הנוגע למניעת שגשוג של תאים ניאופלסטיים. במחקרים שנערכו בעבר הודגם כי הטיפול עם סטטינים עשוי להפחית את ההתקדמות של מחלת הסרטן וכן של מיקרו-גרורות. עם זאת, עדיין לא ברור באופן חד-משמעי מהם היתרונות של סטטינים בטיפול בסרטן השד.

לצורך כך, החוקרים ערכו סקירה ספרותית שיטתית באמצעות מסדי הנתונים PubMed, Embase ו-Scopus על מנת לאתר מאמרים רלוונטיים החל מראשיתם של מסדי הנתונים ועד ל-30 במאי 2023. יחסי הסיכונים אוגמו באמצעות מודל השפעה אקראית. התוצא הראשוני של המחקר הוגדר כסיכון להישנות של סרטן השד. התוצאים השניוניים כללו תמותה מסרטן השד ותמותה מכל סיבה.

באנליזה הסופית נכללו 15 מחקרים, אשר כוללים 156,448 מטופלות בסך הכל. גילן הממוצע של החולות, אלו המטופלות עם סטטינים ואלו שלא, עמד על 64.59 ו-59.15 שנים, בהתאמה. הטיפול עם סטטינים נקשר עם שיעור נמוך יותר של הישנות סרטן השד [יחס הסיכונים, 0.76, רווח בר-סמך של 95%, 0.67-0.87), לעומת אלו שלא קיבלו טיפול זה. מגמה דומה נמצאה בקרב מטופלות עם סטטינים ליפופיליים (יחס הסיכונים, 0.73, רווח בר-סמך של 95%, 0.63-0.85) אך לא עבור אלו שטופלו עם סטטינים הידרופיליים (יחס הסיכונים, 1.17, רווח בר-סמך של 95%, 0.82-1.68).

זאת ועוד, אלו אשר טופלו עם סטטינים הראו סיכון נמוך יותר לתמותה מסרטן שד (יחס הסיכונים, 0.80, רווח בר-סמך של 95%, 0.66-0.96), אך שיעורי התמותה מכל סיבה היו דומים בין שתי קבוצות הטיפול (יחס הסיכונים, 0.82, רווח בר-סמך של 95%, 0.66-1.02). לעומת זאת, הטיפול עם סטטינים ליפופיליים הוביל לירידה הן בשיעורי התמותה מכל סיבה (יחס הסיכונים, 0.84, רווח בר-סמך של 95%, 0.75-0.93) והן בשיעורי התמותה מסרטן השד (יחס הסיכונים, 0.85, רווח בר-סמך של 95%, 0.74-0.99), בהשוואה לאלו שלא טופלו עם סטטינים.

לסיכום, ממצאי החוקרים מצביעים על כך שבקרב חולות בסרטן השד, טיפול עם סטטינים בתקופה שלאחר האבחנה בסרטן הקטין את הסיכון להישנות של הסרטן ולתמותה מסרטן זה. זאת ועוד, הטיפול עם סטטינים ליפופיליים הדגים יתרון נוסף, בדמות הפחתה בשיעורי התמותה מכל סיבה.

למקור:

https://doi.org/10.1093/ehjcvp/pvad057