מחלת האלצהיימר (AD) היא הסוג השכיח ביותר של דמנציה, אשר מתאפיינת עם ליקויים קוגניטיביים והצטברות של רבדים פתולוגיים. בשל המורכבות הקיימת בהתפתחות של AD, הפרדיגמות של חקר ה-AD ופיתוח תרופות הוסטו למטרות המתווכות פתוגנזות שונות של AD.

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב-העת ‘Pharmacological Research’, החוקרים מתארים כי קיימות עדויות מצטברות לכך שדיכוי המסלול Wnt/β-catenin ממלא תפקיד חשוב בהתקדמות של AD. עם זאת, המנגנון הבסיסי לדיכוי של מסלול Wnt/β-catenin הקשור לפתוגנזה של AD עדיין אינו ברור.

במסגרת מחקרם, החוקרים זיהו כי CXXC5, המווסת משוב שלילי של המסלול Wnt/β-catenin, היה בביטוי יתר ברקמות של חולי AD וכן במודלי עכבר 5xFAD טרנסגניים, אשר זווגו עם דיכוי של המסלול Wnt/β-catenin והגנים בעלי המטרה הקשורים ל- AD.

מתוצאות החוקרים עולה כי עם הזדקנותם של עכברי ה- 5xFAD, הוגברה רמת ה-CXXC5. מאפיינים של AD הכוללים ליקויים קוגניטיביים, רבדי עמילואיד בטא, דלקת עצבית וגידול תלוי גיל של סמנים הקשורים ל- AD הודגמו בעכברי Cxxc5-/-/5xFAD. 5-methoxyindirubin-3′-oxime (KY19334), מולקולה קטנה המשחזרת את מסלול ה-Wnt/β-catenin המדוכא באמצעות הפרעה באינטראקציית CXXC5-Dvl, הובילה לשיפור מובהק של הפנוטיפים הפתוגניים בעכברי 5xFAD.

החוקרים מסכמים כי כלל ממצאיהם מעידים על כך של-CXXC5 קיים תפקיד מפתח בפתוגנזה של AD. עוד מוסיפים החוקרים כי עיכוב האינטראקציה של CXXC5-Dvl עשוי להוות גישה טיפולית חדשה עבור AD.

למקור:

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1043661823001925