וזיקולות חוץ תאיות טומנות בחובן הבטחה גדולה כשיטה לשינוע תרופות המבוססות על RNA. עם זאת, חסרות ראיות מניסויים הקשורות לשינוע תוך-תאי של חומצות גרעין, ובייחוד, לגבי היכולת של אותו משא לחמוק מכליאה אנדוליזוזומלית בתא המקבל על מנת להשתחרר לציטוזול ולהשפיע על המטרה הציטופלזמטית. לכן, במחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Pharmacological Research ניסו החוקרים להדגים כיצד וזיקולות חוץ תאיות הנגזרות מתאי דם אדומים משחררות מטעני DNA ו-RNA תרפויטי במדורים תוך תאיים עם מאפיינים ספציפיים של אנדוזומים מאוחרים וליזוזומים.

במסגרת המחקר הראו החוקרים כי המטען המשוחרר היה תפקודי ובעל יכולת לבצע השתקה של גנים בעלי עניין בתא המטרה, ובכך להביא לדיכוי גידולים במבחנה ובמודל עכברי של לוקמיה מיאלואידית חריפה, זאת ללא רעילות משמעותית.

תוצאות נוספות הראו כי פונקציונליזציה של וזיקולות חוץ תאיות הנגזרות מתאי דם על פני שטח הממברנה יחד עם נוגדן כנגד CXCR4 הביאה להקלה בספיגה שלהן על ידי תאים לוקמיים החיוביים ל-CXCR4, ובכך הביאה לעלייה ביעילות ההשתקה של גנים.

ממצאי המחקר הנוכחי מספקים תובנות לגבי מנגנונים של ספיגה תאית ומסלולי בריחה אנדוזומליים של מטעני חומצות גרעין המשונעים על ידי וזיקולות חוץ תאיות הנגזרות מתאי דם. מסקנות אלה מספקות השפעה גדולה על השיפור העתידי של מערכת השינוע המבוססות על וזיקולות חוץ תאיות הנגזרות מתאי דם.

למקור:

https://doi.org/10.1016/j.phrs.2023.106665

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S104366182300021X