ככל שהשימוש במעכבי PARP הופך נפוץ בסרטן שחלה אפיתליאלי לאורך חיי מחזור הטיפול, עולה צורך ממשי לפיתוח מבחנים פונקציונליים כהשלמה לתבחינים גנומיים בבחינת הרגישות והעמידות של גידולים למעכבי PARP. כמו כן, נמצא כי אורגנואידים הנגזרים ממטופלים הם יעילים למבחנים פונקציונליים מהירים ולניבוי תגובות לטיפול.

במחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Pharmacological Research הקימו החוקרים סדרה של אורגנואידים נגזרי מטופלות עם סרטן שחלה אפיתליאלי ובחנו את הרגישות של 7 מקרים לטיפולים שונים ביניהם גם מעכבי PARP. האורגנואידים שימשו כסיכום של התגובה הקלינית של מטופלות לטיפול עם פלטינום כימותרפי והציגו את ההטרוגניות של תגובה לטיפולים ממוקדים ובהם גם מעכבי PARP.

תוצאות המחקר הראו כי מתוך שלושה אורגנואידים הנגזרים ממטופלות אשר נשאו חותם מוטנטי של חסר תיקון רקומבינציה הומולוגית, שניים היו רגישים לטיפול עם מעכבי PARP בעוד שאורגנואיד אחד בעל עמידות מובנית. עוד נמצא כי אורגנואיד אחד שנגזר ממטופלת אשר מחלתה חזרה לאחר טיפול אחזקה עם אולאפאריב היה בעל עמידות נרכשת לטיפול עם מעכבי PARP. מבחנים פונקציונליים בהמשך חשפו את מנגנון העמידות הפוטנציאלי הקשור להגנה על מזלג הרפליקציה והשבת תפקוד התיקון של הרקומבינציה ההומולוגית. זאת כאשר טיפול משולב המכוון כנגד המטרות שעלו מבחינת מנגנון העמידות הביא להיעלמות העמידות לטיפול.

ממחקר זה עולות היכולות של שימוש באורגנואידים הנגזרים ממטופלות עם סרטן שחלה אפיתליאלי להעריך רגישות למעכבי PARP בתרחישים שונים, לסייע בחקר מנגנוני עמידות וזיהוי שילובי טיפול יעילים. לממצאים אלה משמעות יישומית בקליניקה בשימוש במעכבי PARP.

למקור:

https://doi.org/10.1016/j.phrs.2022.106232