מתן של טיפול סיסטמי עם גלוקוקורטיקואידים יכול להפחית תמותה במטופלים עם מחלת COVID-19 חמורה, אך עם זאת יכול להביא לתופעות לוואי קרדיומטבוליות. במחקר זה ניסו החוקרים להעריך את האפקט של טיפול זה על סיבוכים קרדיווסקולריים ותמותה מכל סיבה שהיא במטופלים שאושפזו עם זיהום נגיפי נשימה הכוללים COVID-19, MERS, SARS ושפעת.

במסגרת המחקר ערכו החוקרים סקירת ספרות שיטתית וניתוח על. החוקרים זיהו ניסויים קליניים אשר פורסמו לפני ה-28 ביולי 2021. באמצעות שיטת האפקט האקראי מנטל-הנזל ותקנונים על ידי Hartung and Knapp העריכו החוקרים את האומדים הנקודתיים ואת רווחי הסמך של השפעות הטיפול הסיסטמי עם סטרואידים על סיבוכים קרדיווסקולריים.

במהלך סקירת הספרות לא נמצאו ניסויים קליניים שבחנו טיפול עם גלוקוקורטיקואידים במקרים של SARS, MERS או שפעת ודיווחו על תוצאים רלוונטיים. ככלל, תוצאות המחקר הדגימו כי בהשוואה לטיפול עם אינבו או בהשוואה לטיפול סטנדרטי, גלוקוקורטיקואידים לא היו קשורים לירידה בתמותה במהלך האשפוז (p=0.09). עם זאת, כן נמצא בניתוח משני שהוגדר מראש כי הייתה ירידה של 19% בתמותה במהלך האשפוז כאשר זמן המעקב הוגבל ל-14 יום מרגע ההקצאה לטיפול (5/11 ניסויים; 1,329 מטופלים; p=0.02). עוד נמצא כי כאשר זמן המעקב היה ארוך יותר (9/11 ניסויים; 7,874 מטופלים) מתן של גלוקוקורטיקואידים היה קשור למגמה של הטבה בקרב אלו שהיו זקוקים להנשמה מכאנית (סיכון יחסי – 0.86; רב”ס 95% – 0.57-1.27) אך היה קשור לנזק בקרב אלו שלא טופלו עם חמצן במהלך ההקצאה האקראית (סיכון יחסי – 1.27; רב”ס 95% – 1.00-1.61). אפקט זה נמצא שונה באופן מובהק בקרב תתי קבוצות שונות (p=0.0359). עוד נמצא כי טיפול עם גלוקוקורטיקואידים הפחית את הסיכון להחמרה בתפקוד הכלייתי ב-37% (ב-4 מתוך 11 ניסויים) אך דיווח על סיבוכים קרדיווסקולריים אחרים היה נמוך יחסית.

במחקר זה מדגימים החוקרים כי מתן של טיפול סיסטמי עם גלוקוקורטיקואידים במטופלים שאושפזו עם COVID-19 לא מפחית תמותה כללית אך יכול לסייע בהורדתה בקרב מטופלים הזקוקים לתמיכה נשימתית. כמו כן, הטיפול יכול להזיק לאלו אשר לא זקוקים לתמיכה נשימתית.

למקור:

Caiazzo E. et al. Pharmacological Research (2022).

https://doi.org/10.1016/j.phrs.2021.106053

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S104366182100637X