התרופות הנרשמות ביותר בקרב מטופלי הפטיטיס Cו(HCV) הן תרופות פסיכיאטריות, כך ע”פ מחקרים קודמים.

החוקרים מתארים בתת-אנליזה זו את השימוש, האינטראקציות הבין-תרופתיות (drug-drug interactions – DDIs), וההשלכות הקליניות של טיפול בתרופות פסיכיאטריות בעולם האמיתי, במטופלים המקבלים גם תרופות אנטיויראליות ישירות פאנגנוטיפיות (Pangenotypic Direct Action Antivirals – DAAp).

מחקר רטרוספקטיבי תצפיתי זה התבסס על מסד נתונים של מטופלי HCV אשר טופלו ב- DAAs בין השנים 2017-2020. באמצעות ה- University of Liverpool Hepatitis Interactions database נעשתה הערכה של אינטראקציות בין-תרופתיות פוטנציאליות בין התרופות האנטי-ויראליות Sofosbuvir/Velpatasvir [SOF/VEL]  ו- Glecaprevir/Pibrentasvir [GLE/PIB].

כמו כן, נעשתה אנליזה של הסיכון ל- DDIs, דיווחי תופעות לוואי וההתערבויות הרפואיות שננקטו לניהול ה- DDIs עם התרופות הפסיכיאטריות.

מתוך 187 מטופלים אשר נרשמו להם תרופות פסיכיאטריות, 150 טופלו ב- SOF/VEL ו- 37 ב- GLE/PIB. בהתחשב בכל התרופות הנוספות שנלקחו על ידי המטופלים, נמצא כי GLE/PIB נקשרה עם סיכון גבוה יותר ל- DDI בודדת ו- DDIs מרובות (2 תרופות נוספות ומעלה שיש להן אינטראקציה עם DAA), וזאת בהשוואה ל- SOF/VEL – 73% לעומת 43% (p<0.001), ו- 24% לעומת 15% (p=0.002), בהתאמה.

מבחינת התרופות הפסיכיאטריות, נמצא כי קיים מספר גבוה יותר של רכיבים פעילים עם פוטנציאל ל- DDIs עבור GLE/PIB לעומת SOF/VEL (6 לעומת 2, בהתאמה), מצב המקושר לאחוז גבוה יותר של מטופלים בסיכון ל- DDIs (51% לעומת 23%, p<0.001, בהתאמה).

מבחינת התרופות הפסיכיאטריות, נמצא כי קיים מספר גבוה יותר של רכיבים פעילים עם פוטנציאל ל- DDIs עבור GLE/PIB לעומת SOF/VEL (6 לעומת 2, בהתאמה), מצב המקושר לאחוז גבוה יותר של מטופלים בסיכון ל- DDIs (51% לעומת 23%, p<0.001, בהתאמה).

Quetiapine הייתה התרופה הפסיכיאטרית הנרשמת ביותר (42 בקבוצת ה- SOF/VEL, ו- 7 בקבוצת ה- GLE/PIB). דווחו 2 תופעות לוואי עבור GLE/PIB עם Paliperidone ו-  Quetiapine, ואף תופעת לוואי לא דווחה עבור SOF/VEL. תופעת הלוואי אשר דווחה עבור GLE/PIB עם Quetiapine (סימפטומים אקסטרפירמידליים) ארעה במינון של מתחת ל- 300 מ”ג/יום.

באשר להתערבויות הרפואיות שדווחו עבור מטופלים שנטלו Quetiapine, אחוז גבוה יותר של התערבויות דווח עבור GLE/PIB (86%, 6/7 מטופלים), לעומת קבוצת ה- SOF/VEL (5%, 2/42 מטופלים), p<0.001.

מסקנות החוקרים היו כי אנליזה זו מאשרת כי השימוש הנרחב יותר ב- SOF/VEL במטופלים המקבלים במקביל טיפול פסיכיאטרי קרוב לודאי נובע מפרופיל ה- DDIs המועדף שלה, דבר המצביע על מספר נמוך יותר של תופעות לוואי וצורך בהתערבות רפואית.