השימוש  בתרופה Tenofovir alafenamide (TAF) לטיפול ב- HBV בטורקיה הוא נרחב. במחקר זה, החוקרים בדקו את השימוש ב- TAF לטיפול בהפטיטיס B כרונית בתנאי העולם האמיתי בכל טורקיה. הציפיה היא כי ל- TAF תהיה יעילות דומה לזו של (TDF)ןtenofovir disoproxil fumarateן, אך עם פרופיל תופעות לוואי משופר.

במחקר נכללו מטופלים עם טיפול קודם ב- HBV כרונית מתוך 25 מרכזים. נבדקו המדדים הדמוגרפיים ומדדים מעבדתיים לפני ותוך כדי הטיפול ב- TAF, כאשר נעשתה השוואה בין הנתונים בבסיס, וכעבור 6 ו- 12 חודשי טיפול.

בקרב 509 המטופלים שנכללו במחקר, הגיל החציוני עמד על 53, 302 (59.3%) גברים, 348 (86.1%) שליליים ל-HBeAg,ןALT חציוני של U/Lן23, דרגת פיברוזיס חציונית של 2, ו- HAI 7.

התפלגות הטיפולים הקודמים הייתה: TDF-ן83.9%, lamivudine, 6.8%-entecavir-ו5.5% ,telbivudine-ן3.0% ו-adefovir-ו0.8%.

מבחינת משכי זמן הטיפול בטיפולים הקודמים ל- TAF, מספרי המטופלים היו: מתחת ל- 6 חודשים – 13 (2.9%), 6-12 חודשים – 29 (6.5%), מעל 12 חודשים – 403 (90.6%).

הסיבות להחלפת טיפול אל TAF היו: אוסטאופורוזיס – 206 (40.5%), רמת פופסטים בדם – 108 (21.2%), החלטת הרופא המטפל – 65 (12.8%),GFR-ו62 (12.2%), השפעת התרופה על צפיפות העצם – 59 (11.6%), פרוטאינוריה/אלבומינוריה – 49 (9.6%), השתלה – 11 (2.2%), סטרואידים – 6 (1.2%), היסטוריה של שברים – 2 (0.4%), והמודיאליזה – 2 (0.4%).

HBV-DNA <20 IU/ml נמצא ב- 76.0% מכל המטופלים בבסיס (בנקודת החלפת הטיפול), ב- 88.0% לאחר 6 חודשים, וב- 84.1% לאחר 12 חודשים (p<0.05). נרמול ה- ALT היה ב- 72.3% מהמטופלים בנקודת הבסיס, ב- 76.9% לאחר 6 חודשים וב- 81.0% לאחר 12 חודשים (p<0.05).

רמות קריאטנין ו- eGFR נותרו יציבות מנקודת הבסיס עד ל- 6 חודשים ו- 12 חודשים

(mg/dl ,0.86 mg/dl ,0.82  mg/dl ו-0.88 , p>0.05,

וml/min, 84.45 ml/min, 95 ml/minו94.0  , p>0.05 בהתאמה).

שינויים ב- HDL, LDL ו- total cholesterol בבסיס, לאחר 6 חודשים ולאחר 12 חודשים לא היו משמעותיים.

בקרב כל המטופלים, הטיפול ב- TAF נסבל היטב. תופעות הלוואי היו כאב ראש (7.7%), בחילה (3.1%), עייפות (3.1%) ופריחה (1.0%).

ע”פ מסקנות החוקרים, ההחלפה ל- TAF נקשרה עם שיפור בתגובות הוירולוגיות והביוכימיות, על אף שמרבית המטופלים טופלו קודם לכן ב- nucleos(t)ide analogs פוטנטיים. התרופה נסבלה היטב, והתפקוד הכלייתי ופרופיל הליפידים נותרו יציבים. מידע זה מהעולם האמיתי מאשר את המידע הקיים אודות היעילות והבטיחות של TAF בטיפול במטופלים מנוסים עם הפטיטיס B כרונית.