טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית אוטואימונית המתווכת על ידי תאי Th ומביאה לדה-מיאלינציה. כיום לא קיים טיפול מרפא לטרשת נפוצה ועדיין קיים צורך בטיפול ארוך טווח למטופלים הסובלים מהמחלה אשר תוקפת את מערכת העצבים המרכזית.

במחקר זה, בחנו החוקרים את האפקט של בלינוסטאט (belinostat), מעכב האנזים היסטון דה-אצטילאז (Histone deacetylase [HDAC]), על מודל ניסויי של אנצפלומיאליטיס אוטואימונית ובכך סייעו בהבנת המנגנון העומד מאחורי אפקט זה. במסגרת המחקר גילו החוקרים כי בלינוסטאט הביא להקלה בתסמינים הקליניים ובמאפיינים ההיסטופתולוגיים של הדלקת והדה-מיאלינציה במערכת העצבים המרכזית במודל עכבר של האנצפלומיאליטיס האוטואימונית.

תוצאות המחקר הדגימו כי בהשוואה לתרופה דימתיל פומאראט במינון 100 מ”ג לק”ג המשמשת לטיפול בטרשת נפוצה, טיפול עם בלינוסטאט 30 מ”ג לק”ג הביא ליעילות טובה יותר בשיפור בתסמינים הקליניים במודל העכברי. כמו כן נמצא כי בלינוסטאט הביא לירידה מובהקת בשפעול של תאי מיקרוגליה מסוג M1 ובביטוי של ציטוקינים פרו-דלקתיים, זאת ללא השפעה על קיטוב תאי מיקרוגליה מסוג M2. עוד גילו החוקרים כי טיפול עם בלינוסטאט הביא לירידה גם ברמות ה-NO וה-iNOS בתאי מיקרוגליה מסוג BV2 אשר עברו גירוי על ידי LPS. בהתאם, הודגם כי טיפול עם בלינוסטאט במודל אנצפלומיאליטיס אוטואימונית בעכברים הביא לעיכוב מובהק בשפעול של מסלול ה-TLR2/MyD88 ובכך הביא לירידה בביטוי של HDAC3 תוך עלייה בביטוי של רמות NF-κB p65 אשר עבר אצטילציה.

בהתחשב בכל הממצאים שלעיל, המידע ממחקר זה מדגים בפעם הראשונה כי טיפול עם בלינוסטאט מביא להקלה באנצפלומיאליטיס אוטואימונית במודל עכבר. זאת, באמצעות עיכוב הדלקת העצבית על ידי דיכוי קיטוב של תאי מיקרוגליה מסוג M1. מתוך כך עולה כי בלינוסטאט יכול להיות טיפול פוטנציאלי לטרשת נפוצה.

מקור:

Shen Y. et al. Pharmacological Research (2022).

https://doi.org/10.1016/j.phrs.2021.105969