מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את התרומה הפוטנציאלית של פלאורוטוס ארינגי (Pleurotus eryngii), המוכנה גם פטריית מלך היער, על המצב המטבולי בתנאים שלאחר ארוחה ב-19 מטופלים על השמנה מטבולית שאינה בריאה.

מחקר משתחלף (crossover) עם הקצאה אקראית אשר השווה ארוחה הכוללת פלאורוטוס ארינגי וארוחת ביקורת בוצע על ידי החוקרים. את שתי הארוחות זיווגו החוקרים לפי מרכיבים תזונתיים ברמת המקרו ומבחינת התוכן הקלורי. במסגרת המחקר צרכו המשתתפים את שתי הארוחות בסדר אקראי לאחר ליל צום. לאחר מכן, נלקחו דגימות גם לפני הארוחה וכן 30, 60,90, 120, 150 ו-180 דקות אחריה (266 דגימות סך הכול) על מנת לאמוד את רמות הגלוקוז, אינסולין, גרלין, פפטיד YY, GLP-1 וגליסנטין (glicentin). כמו כן, באמצעות סולמות אנלוגיים חזותיים מדדו החוקרים את התפישה הסובייקטיבית של תחושת הרעב והמלאות של משתתפי המחקר באותן נקודות זמן.

תוצאות המחקר הדגימו כי ארוחת ההתערבות הביאה לשטח תוספתי תחת העקומה (incremental area under the curve) נמוך יותר של גלוקוז. בנוסף, נמצא כי לאחר ארוחת ההתערבות השטח התוספתי תחת העקומה של תגובת גרלין היה נמוך יותר באופן מובהק (p=0.033). עוד נרשמו רצונות מעוטים יותר לאכול שבאו לידי ביטוי ברעב מופחת (p=0.046) ותחושת מלאות מוגברת (p=0.042) בשטחים תחת העקומות לאחר ארוחת ההתערבות בהשוואה לארוחת הביקורת. לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים בשטחים תחת העקומות של אינסולין פפטיד YY, GLP-1 וגליסנטין.

לסיכום, מחקר זה מדגים כי פלאורוטוס ארינגי יכול לשפר את המאזן הגליקמי לאחר ארוחה, לשפר את תחושת התיאבון ולווסת את רמות גרלין במצב הגופני לאחר ארוחה. השפעה זו מושגת באמצעות פוליסכרידים ביואקטיביים המעכבים את הפעילות של  אנזימים המאיצים תהליכי הידרוליזה של פחמימות, ולבסוף מביאים לעיכוב התרוקנות הקיבה וספיגת גלוקוז.

מקור:

Kleftaki S. et al. Pharmacological Research (2021).
https://doi.org/10.1016/j.phrs.2021.105979