רטינופתיה סוכרתית הינה סיבוך שכיח במטופלים הסובלים מסוכרת. כיום, מסלול ה-VEGF מהווה נושא מוביל במחקר. עם זאת, כ-27% מהמטופלים סובלים מירידה ביכולת הראייה, ו-50% סובלים מבצקת לאחר שנתיים של טיפול עם ראניביזומאב בבצקת מקולרית כתוצאה מהסוכרת. חומצה דוקסוהקסאנוית (DHA), השרשרת הארוכה המרכזית של אומגה 3, מפחיתה נאווסקולריזציה בלתי תקינה ומקלה על מחלות עיניות הנגרמות כתוצאה ממנה. בנוסף, ישנו דיווח ממחקר אשר הראה כי שמן דגים הביא לירידה בהיארעות של רטינופתיה של פגות בכ-27.5% בפגים. למרות שאומגה 3 מגן מפני תהליכים פתולוגיים של נאווסקולריזציה ברשתית, יעילות הטיפול נמוכה. במחקר זה בדקו החוקרים מדוע נמצא הטיפול עם DHA יעיל מטופלים מסוימים ובאחרים לאו.

במחקר זה מצאו החוקרים כי בדגימות נוזל זגוגי של מטופלים עם רטינופתיה סוכרתית נמצא יחס גבוה יותר של DHA ומטבוליטים של DHA לסך חומצות השומן לעומת הנוזל הזגוגי של מטופלים עם חור מקולרי ללא סוכרת. לעומת זאת, נמצא כי היחס של מטבוליטים של DHA ל-DHA ונגזרות מטבוליטים של DHA היה נמוך יותר בדגימות הנוזל הזגוגי הסוכרתי בהשוואה לנוזל הלא סוכרתי.

עוד הדגימו התוצאות כי הביטוי של Mfsd2a, הטרנספורטר של DHA, הופחת בקבוצה של מודל הרטינופתיה על רקע מחסור בחמצן וכן במודל הסטרפטוזוטוצין. במבחנה, ביטוי יתר של Mfsd2a עיכב פרוליפרציה והגירה אנדותליאלית, וכן טרנסציטוזה של וסיקולות. יתרה מכך, ביטוי היתר של Mfsd2a בשילוב DHA תזונתי הביא לירידה משמעותית יותר בנאווסקולריזציה בלתי תקינה ובדליפות מכלי הדם מאשר ביטוי יתר של Mfsd2a בלבד.

תוצאות המחקר מעלות את האפשרות כי כישלון טיפול עם DHA בחולים עם רטינופתיה סוכרתית מקושר לביטוי חסר של Mfsd2a, ובנוסף כי טיפול המשלב ביטוי יתר של Mfsd2a ו-DHA יכול להיות יעיל עבור מטופלים עם רטינופתיה סוכרתית.

מקור:

Zhang C. et al. Pharmacological Research (2021).
https://doi.org/10.1016/j.phrs.2021.105755