הטיפול במחלת פרקינסון (PD) נהנה מהתקדמות משמעותית הנובעת ממאמצי המחקר הגוברים המתמקדים בטיפול חדש. עם זאת, הטיפולים הנוכחיים ב- PD הם בעיקר סימפטומטיים, מה שמקל על תסמיני המחלה מבלי להפוך או לעכב את התקדמות המחלה. לפיכך, קריטי למצוא מולקולות חדשות שיכולות להיות חלק מטיפולים יעילים יותר.

במסגרת זו, מטרת מחקר זה הייתה להעריך את ההשפעות הנוירופרוטקטיביות ואנטי דלקתיות של שלוש תרכובות (eleganolone, eleganonal ו- fucosterol) אשר בודדו מהאצה החומה Bifurcaria bifurcata. השפעות נוירופרוטקטיביות במבחנה הוערכו על מודל סלולרי PD שאוקטב באמצעות נוירוטוקסין 6-הידרוקסידופמין (6-OHDA) על תאים אנושיים SH-SY5Y, בעוד שמקרופאגים RAP 264.7 אשר אוקטבו באמצעות ליפופוליסכריד (LPS) שימשו להערכת הפוטנציאל האנטי-דלקתי. בנוסף, נחקרו גם מנגנוני הפעולה הבסיסיים. תרכובות בודדו בשיטות כרומטוגרפיות הכנתיות והבהרתן המבנית הושגה באמצעות ספקטרוסקופיית NMR. בין התרכובות שנבדקו, האלגנולון (0.1-1 מיקרומטר; 24 שעות) הפך את ההשפעה הנוירוטוקסית שהושרתה על ידי 6-OHDA בכ -20%. ההשפעות הנוירופרוטקטיביות תווכו על ידי הגנה מיטוכונדריאלית, הפחתת מתח חמצוני, דלקת, אפופטוזיס ועיכוב מסלול NF-kB.

לסיכום, התוצאות מצביעות על כך שאלגנולון עשוי לספק יתרונות בטיפול במצבים נוירודגנרטיביים ולכן יש לשקול אותו למחקרים פרה-קליניים עתידיים.

מקור:

Joana Silva et al. (2021). Pharmacological Research.
https://doi.org/10.1016/j.phrs.2021.105589