נכון לרגע זה, עדיין אין המלצות רשמיות או חצי רשמיות לטיפול בעייפות שרירים. במחקר קודם דווח כי החלבון האחראי על הפאזה האקוטית, אורוסומוקואיד (ORM) יכול להגביר את הסיבולת השרירית וליצור אפקט נוגד עייפות שריר. בניסיון לחפש תרופות נוגדות עייפות שרירית אשר פועלים על ORM, נמצא כי אנטיביוטיקות ממשפחת המקרולידים, בפרט אריתרומיצין, היו יעילות עבור מטרה זו.

אריתרומיצין יכול להאריך באופן משמעותי את הזמן שעכברים מאולצים לשחות או לרוץ על גלגלת וכן יכול להעלות את אינדקס עייפות השריר, להקל את הנזק שנגרם לרקמה בעקבות עייפות השריר ולהעלות את תוכן הגליקוגן, תפקוד המיטוכונדריה ורמות ה-ATP בשריר. בנוסף, אריתרומיצין העלה את ביטוי חלבוני ORM בצורה תלוית מינון וזמן גם בתאי מבחנה וגם בתאי חי. מחקרים נוספים מצאו כי אריתרומיצין יכול להעלות את הפעילות של הפרומוטור של ORM ואת היציבות של ה-mRNA של ORM ייתכן ושני ממצאים אלו הם האחראיים על הרגולצייה החיובית על ORM. השתקת ORM או הוצאת ORM עלולים לבטל את ההשפעה המקדמת של אריתרומיצין על זמן השחייה הכפויה בעכברים, על אינדקס עייפות השריר ועל רמת הגליקוגן. זאת ועוד, ההשפעות הללו בוטלו בעכברים אשר טופלו עם אנטגוניסט ל- C-C motif chemokine receptor 5 (CCR5)או בעכברים עם חוסר ב- AMPKα2.

החוקרים סיכמו כי אריתרמיצין יכול להגביר את רמת הגליקוגן בשריר ואת הסיבולת דרך רגולצייה חיובית על רמת ORM והפעלה של מסלול CCR5-AMPK מה שמצביע על כך שהוא יכול לשמש בתור תרופה פוטנציאלית לטיפול בעייפות שרירים.

מקור:

Jingjing Wan et al. (2020). Pharmacological research.
https://doi.org/10.1016/j.phrs.2020.105118