התחלה של גידול והתקדמותו לא תלויים רק בהתנהגות תאי הסרטן אלא גם מושפעים עמוקות מהמיקרו-סביבה של הגידול. בסביבה הזו שוכנים פיברובלסטים הקשורים לסרטן (CAFs) אשר הפכו לגורם מרכזי בהאצת גדילה וגרורות למכביר ברוב הגידולים הסולידיים.

קבוצת החוקרים במחקר זה דיווחה בעבר כי אורוקסילין A (OA), פלבנואיד אשר מקורו בצמח ה- Scutellaria Baicalensis Georgi, הוא בעל יכולת לדכא את הגדילה והפלישה של מספר תאי גידול. עם זאת האפקט הרגולטורי של OA על הסטרומה של המיקרו-סביבה עדיין איננו מובן.

במחקר זה,נעשה שימוש בפיברובלסטים המושרים על ידי סרטן שד ו-CAFs ראשוניים בשד אשר הופקו מעכברי MMTV-PyMT mice על מנת להעריך את ההשפעה של OA על שפעול של פיברובלסטים.

התוצאות הראו כי OA יכול להפחית את הביטוי של α-SMA פיברונקטין, וימנטין ומטלופרוטאינזות של המטריקס (MMPs). לכן, CAFs אשר עברו בשתקה על ידי OA לא קידמו את הפרוליפרציה והפלישה של תאי סרטן השד. בניסויים בתאי חי,  OA יכול היה לעכב גרורות של הגידול דרך מנגנון התשה של CAFs פרוגרסיביים. כמו כן OA יכול היה להיקשר באופן סצפיפי ל- ACTN1 ולעכב משמעותית את הביטוי שלו על מנת למנוע שפעול של CAF. כתוצאה מכך, OA יכול היה להפחית את הזרחון של FAK ו- STAT3 ובכך להפחית את ההפרשה של CCL2 ב-CAFs. בסך הכל, OA הצליח לשנות את המבנה של המיקרו-סביבה הסטרומלית והינו בעל פוטנציאל תרפויטי בסרטן השד.

מקור:

Yue Cao et al. (2020). Pharmacological Research 159 (2020) 104981
https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S1043661820312895