תזונה אימהית הינה בעלת תפקיד מכריע מבחינת יתרון לבריאות העובר לרבות התפתחותו הנוירולוגית. צריכה לא מספקת של סיבים באוכלוסיה הכללית העלה את החשש למחלות נוירו-קוגנטיביות. עם זאת הקורלציה בין צריכה אימהית לא מספקת של סיבים בתזונה (MLFD) ותפקוד נוירו-קוגנטיבי בצאצאים עדיין אינה ברורה.

במחקר זה עכבריות בהריון קיבלו תזונה המכילה רמות שונות של סיביים או שקיבלו חומצות שומן המורכבות משרשרות קצרות (SCFAs). התפקוד הנוירוקוגנטיבי של הצאצאים וכן נמדדו רמות חלבון הקשורות לפלסטיות של הסינפסות. ביטוי גנים הופרע על ידי התערבות siRNA. דגימות מנשים בהריון ודם מחבל טבור (UCB) מצומד (מעובר של אותה אישה) נותחו לפי מודל לינארי כללי.

החוקרים מצאו כי MFLD פגע בתפקודים הקוגניטיביים והפלסטיות של הסינפסות בצאצאים וכי הפגמים הללו היו הפיכים רק באמצעות צריכת בוטירט אך לא פרופיונט. מחקרים מכניסטיים הראו כי היסטון דהאצטילאז HDAC)-4) הוא ככל הנראה המתווך של השיפור הנוירוקוגנטיבי תלוי-בוטירט. בנוסף תוך שימוש בסרום אנושי אימהי ודגימות UCB מצומדות הודגם כי רמות SCFA בצאצאים נמצאו בקורלציה עם הרמות בסרום האימהי.

לסיכום, התוצאות הללו מספקות ראיה מוצקה לכך שסיבים בתזונה האימהית מווסתים את התפקוד הנוירוקוגנטיבי בצאצאים דרך שינוי רמות SCFA. התוצאות תומכות בהתערבות טרום לידתית על ידי מתן SCFA לנשים בהריון על מנת לשפר את בריאות הצאצאים בקליניקה.

מקור:

Linchao Yu et al. (2020). Pharmacological Research.
https://doi.org/10.1016/j.phrs.2020.105082