נדיר לראות ששרידות של מטופלי סרטן הושט והקיבה אשר טופלו עם כימותרפיה מוערכים מחוץ לניסויים קליניים.

לכן במחקר זה הושוותה אפקטיביות של משטרי כימותרפיות פלאטיביות לעומת קיורטיביות מגוונות על מטופלי סרטן הושט והקיבה בקליניקה של ה”עולם האמיתי”.

במחקר עוקבה זה זוהו 966 מקרים של סרטן הושט והקיבה במטופלים במחוז סטוקהולם/גוטלנד (אוכולוסיה מערבית בסיכון נמוך) בין השנים 2008-2013. המידע על מטופלים אשר קיבלו כימותרפיה עם מטרה קיורטיבית (n=279) ומטופלים שקיבלו כימותרפיה פליאטיבית (n=182 ) נותח בנפרד. יחס הסיכונים נותח באמצעות מודלים של רגרסיה מסוג COX עם רווח בר- סמך של 95% (CI) והתאמה לפקטורים העלולים להטות את התוצאות כגון: גיל, מין, סטייג’ינג TNM, רדיותרפיה, גורמי תחלואה משולבים, מצב אישי, חינוך, הכנסה ומדינת המוצא.

במחקר נמצא כי במטופלי סרטן הושט אשר טופלו עם כימותרפיה למטרה קיורטיבית היה סיכון גבוה יותר למוות במטופלים אשר טופלו עם קרבופלטין-פלואוראציל בהשוואה למטופלים עם טופלו עם ציספלטין-פלואוראציל בהתאמה לסיכון יחסי של 2.18 (רווח בר סמך 95%, 1.09-4.37). לעומת זאת, במטופלי סרטן בצומת קיבה ושט אשר קיבלו טיפול כימותרפי עם מטרה קיורטיבית בעת האבחנה נצפה סיכון מופחת למוות במטופלים שקיבלו פלואוראצלי-אוקסליפלטין בהשוואה למטופלים אשר קיבלו ציספלטין-פלואוראציל (יחס סיכונים 0.28, רווח בר סמך 95%, 0.08-0.96).

לסיכום, בין מטופלי סרטן הושט אשר קיבלו טיפול עם מטרה קיורטיבית, ציספלטין-פלואוראציל נמצא בקורלציה עם שרידות טובה יותר בהשוואה למטופלי סרטן הושט אשר טופלו עם קרבופלטין-פלואוראציל, ואילו מטופלי סרטן בצומת הושט-קיבה אשר טופלו עם ציספלטין-פלואוראציל הדגימו שרידות גרועה יותר בהשוואה לטיפול עם פלואוראציל-אוקסיפלטין.

מקור:

Isabella Ekheden et al.(2020). European Journal of Clinical Pharmacology.
https://doi.org/10.1007/s00228-020-02883-3