מחקרים אשר מדגימים יעילות במניעת תמותה על ידי חוסמי בטא (BB) לאחר אוטם לבבי (MI) נערכו הרבה לפני העידן של התערבות תת עורית ושימוש נרחב בסטטינים. מחקרים רטרוספקטיביים שנערכו לאחרונה הראו תוצאות שאינן עקביות בשאלה של אילו תת קבוצות של מטופלים עם מחלת עורקים כלילית (CAD) יפיקו תועלת מהטיפול התרופתי.

רוב המחקרים לא הביאו בחשבון את השינוי בתרופות שחל לאורך הזמן. במחקר זה הוערכה הקורלציה בין חשיפה משתנה בזמן ל- BB לבין מוות במטופלי CAD עם או ללא היסטוריה של MI.

המחקר הרטרוספקטיבי הזה כלל את כל המטופלים עם MI ואלו עם מחלת עורקים כלילית אבל ללא MI במערכת בריאות ספציפית אשר היו בעלי ביטוח בריאות מה-1 בינואר 1997 עד ה-30 ביוני 2011.  במחקר נעשה שימוש במאגרי מידע רוקחיים על מנת להעריך חשיפה ל-BB של מעל 6 חודשים בשיטה הסטטיסטית “rolling windows”.

התוצא העיקרי היה מוות מכל סיבה. האפקט של החשיפה ל-BB נבחן באמצעות מודלים מעודכני זמן להערכת סיכונים פרופורציוניים מסוג COX.

במחקר זוהו 6220 מטופלים עם MI ו-21,285 מטופלים הסובלים מ- CAD אבל ללא MI. בין המטופלים אשר סבלו

מ-MI, החשיפה ל-BB נמצאה בקורלציה עם ירידה של 31% בסיכון היחסי למוות מכל סיבה (שיעורים סיכונים 0.69, p=0.001). בין המטופלים אשר סבלו מ-CAD בלבד, חשיפה ל-BB נמצאה גם היא בקורלציה עם הפחתת הסיכון למוות מכל סיבה (שיעור סיכונים 0.85, p=0.001 ).

לסיכום, בין המטופלים אשר סבלו מ-CAD, חשיפה ל-BB נמצאה בקורלציה עם סיכון מופחת למוות. הקורלציה הזו הייתה הכי חזקה במטופלים אשר סבלו בעבר מ -MI. הקורלציה החיובית הזו נמצאה עמידה גם לאחר 3 שנים.

מקור:

Sanjay Verma1 et al. (2020). European Journal of Clinical Pharmacology. https://doi.org/10.1007/s00228-020-02886-0