מטרת החוקרים הייתה לערוך סקירה של הספרות הבינלאומית הקשורה בתרופות מסוכנות (HRM) בטיפול בקהילה על מנת (1) להגדיר את המושג תרופות מסוכנות ו-(2) למנות את התרופות שנחשבות מסוכנות בטיפול בקהילה.

במסגרת הסקירה הספרותית החוקרים חיפשו באופן שיטתי חמישה מאגרי נתונים (MEDLINE, Scopus, CINAHL, Web Of Science,  ו-Cochrane)  והרחיבו את החיפוש באופן ידני באמצעות הרפרנסים של העבודות שעלו בחיפוש. שני חוקרים היו אחראיים לבדוק את המאמרים, כל אחד בצורה עצמאית. כל ההגדרות שנמצאו ורשימת התרופות שהוגדרו כמסוכנות נבדקו באמצעות מדד איכות שפותח על ידי החוקרים. הנתונים הופקו, נותחו וסוכמו בטבלאות. מאפיינים קריטיים הופקו על מנת לדון בהגדרות.

מתוך 109 המאמרים שנסקרו, 36 מאמרים ענו על קריטריוני ההכללה ונכללו במאמר סקירה זה. החוקרים מצאו חוסר עקביות באופן שבו השתמשו בהגדרות של תרופות מסוכנות במסגרת הטיפול בקהילה בין המאמרים השונים ונמצאו מספר מאפיינים שחזרו על עצמם והגדירו תרופות כמסוכנות. בהתבסס על המאפיינים שעלו מהמאמרים ועל מדדי האיכות של ההגדרות החוקרים הפיקו את ההגדרה הבאה לתרופות מסוכנות: “תרופות מסוכנות הן תרופות אשר העלו סיכון לנזק משמעותי עבור המטופל. ההשלכות של נזק זה יכולות להיות משמעותיות ורציניות יותר מאלה של השלכות טיפול בתרופות אחרות”. סך של 66 קטגוריות הופקו מהמאמרים שנסקרו. הקטגוריות המסוכנות שדווחו הכי הרבה כמסוכנות לטיפול בקהילה היו אופיאוידים, אינסולין, וורפרין, הפרין, תרופות סדטיביות והיפנוטיות, תרופות כימותרפיות (למעט תרופות הורמונליות), מטוטרקסט, ותרופות היפוגליקמיות.

לסיכום, הנתונים הקיימים בספרות אודות תרופות מסוכנות נבדקו במחקר. ההגדרות והדיווחים על תרופות מסוכנות מתאפיינים בחוסר אחידות. במאמר זה החוקרים הציעו הגדרה לתרופות מסוכנות אשר תוכל לסייע באחידות לצורך מחקרים עתידיים וגיבוש הנחיות. מחקרים נוספים דרושים על מנת לקבוע אילו הגדרות צריכות להישקל עבור תרופות מסוכנות לטיפול בקהילה.

מקור:

Irina Dumitrescu, et al. (2020) European Journal of Clinical Pharmacology 76(5): 623–638
https://link.springer.com/article/10.1007/s00228-020-02838-8