אופיואידים יעילים בהפחתת כאב הקשור למחלת הסרטן, אך קיימים דיווחים על משך הישרדות קצר יותר. מטרת החוקרים הייתה לבדוק את הקשר שבין כאב, משככי כאבים והישרדות מסרטן במסגרת מחקר אירופאי של טיפול פליאטיבי (EPCCS – European Palliative Care Cancer Symptom) על מנת לסייע בקבלת החלטות קליניות.

החוקרים ערכו ניתוח נתונים שניוני של נתוני המחקר הבינלאומי הפרוספקטיבי EPCCS שכלל 1739 מבוגרים עם סרטן מתקדם חשוך מרפא המקבלים טיפול פליאטיבי. החוקרים ערכו ניתוח שרידה רב מישורי על שם וייבול (Weibull) על כל משתתפי המחקר עם תאריך מוות ידוע או תאריך מעקב אחרון. ניתוח השרידה בדק את הקשר שבין כאב, שימוש במשככי כאבים ומשתנים רלוונטיים אחרים לבין מועד המוות.

תאריך המעקב האחרון היה ידוע עבור 1404 מטופלים (גיל ממוצע 65.7, סטיית תקן 12.3, 50% גברים). ניתוח נתונים שניוני של קבוצת מטופלים זו הראה הישרדות של 46.5 שבועות מתחילת המעקב (סטיית תקן 1.5, רווח בר סמך 95% 43.6-49.3). 76% מהמטופלים דיווחו על כאב; כאשר 60% נטלו אופיואידים, 51% נטלו משככי כאבים אחרים שאינם אופיואידים ו-24% נטלו תרופות אדג’ובנטיות לטיפול בכאב (co-analgesics). שימוש באופיואידים היה קשור בהישרדות פחותה במודל הרב-משתני (HR=1.59, רווח בר סמך 95% 1.38-1.84, p<0.001). החוקרים ביצעו ניתוח נתונים ניסיוני של תת סוג של מטופלים להם נמדד CRP בדם (n=219). ניתוח נתונים זה הראה כי CRP גבוה קשור להישרדות פחותה (p=0.001). במודל זה עוצמת הקשר שבין הישרדות לבין שימוש באופיואידים נחלשה (p=0.029).

לסיכום, החוקרים הראו קשר הפוך בין שימוש באופיואידים לבין הישרדות. קשר זה נחלש בניתוח נתונים של קבוצה קטנה שתוקנן ל-CRP. לפיכך, ייתכן וחלק מהקשר שהודגם בין הישרדות לשימוש באופיואידים הוא כתוצאה מדלקת הקשורה לגידול. דרושים מחקרים גדולים יותר המודדים את פעילות המחלה על מנת לאשר ממצאים אלה ולבחון בצורה מדויקת יותר את היתרונות והסיכונים של אופיואידים לטיפול במחלה מתקדמת פרוגרסיבית.

מקור:

Boland, J.W., et al. (2020) European Journal of Clinical Pharmacology 76(3): 393–402
https://link.springer.com/article/10.1007/s00228-019-02801-2