אינסומניה היא בעיה נפוצה בקרב אנשים בגיל המבוגר והיא משפיעה רבות על איכות החיים, על תפקוד ועל המצב הבריאותי. בדרך כלל מטפלים באינסומניה בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים או ממשפחת תרופות Z. יחד עם זאת, בשל תופעות לוואי, בזמן האחרון ישנו שימוש הולך וגובר בתרופות סדטיביות אחרות בקרב מטופלים מבוגרים. מטרת החוקרים במחקר זה הייתה לבדוק את היעילות והבטיחות של התרופות הסדטיביות האחרות (חוץ מבנזודיאזפינים ותרופות Z) לטיפול באינסומניה במטופלים המבוגרים.

החוקרים ערכו חיפוש שיטתי ב-MEDLINE  (Pubmed), EMBASE, ורשומת Cochrane Central של מאגר מחקרים מבוקרים. בניתוח הנתונים נכללו מחקרים מבוקרים עם רנדומיזציה, מחקרים פרוספקטיביים ורטרוספקטיביים כמעט נסיוניים. המחקרים שנכללו נערכו על אוכלוסיית מטופלים בגיל 65 ומעלה ללא תחלואה נוירולוגית או פסיכיאטרית נלווית.

החיפוש השיטתי הניב 9483 מחקרים, מתוכם 24 מחקרים נכללו במאמר סקירה זה. המחקרים תיארו בסך הכל 9 תרופות שונות המסייעות בשינה. לא נמצאה השפעה חיובית מובהקת במחקרים שבדקו שימוש במלטונין (n=10), פרוקסיטין (n=1), דיפנהידרמין (n=1), טיאגבין (n=2) וולריאן (n=1). רמלטאון קיצר מעט את משך הזמן עד למעבר לשינה (n=4), בעוד שדוקספין סיפק שיפור באיכות השינה לאורך זמן עם פרופיל בטיחות הדומה לאינבו (n=3). סובורקסנט הראה שיפור ביכולת לשמר שינה עם תופעות לוואי קלות בלבד (n=1). מחקר אחד מצא תופעות לוואי מוגברות לטיפול בטרזודון לאחר 3 חודשי טיפול, אך מחקר זה לא בדק את השפעות התרופה על השינה.

לסיכום, קיימת רמה מוגבלת של ראיות בנושא זה ולפיכך קשה להסיק מסקנות חד משמעיות בנושא הנחקר. מידע ראשוני מצביע על סובורקסנט, דוקספין וייתכן רמלטאון כעל אפשרויות פרמקולוגיות חלופיות יעילות ובטוחות לטיפול באינסומניה במטופלים בגיל המבוגר.

מקור:

Judith Sys. et al. (2020) European Journal of Clinical Pharmacology 76(3): 363–381
https://link.springer.com/article/10.1007/s00228-019-02812-z