מחקרים בעבר הראו שנוגדי דכאון טריציקליים משפיעים על מדדי האלקטרוקרדיוגרם (אק”ג), אולם קיימות עדויות מועטות בנוגע להשפעת ריכוזי תרופה שונים בסרום. לפיכך מטרת החוקרים הייתה להעריך את הסיכון הלבבי במטופלים באמיטריפטילין ודוקספין ביחס לריכוזי התרופה בסרום.

החוקרים העריכו באופן רטרוספקטיבי את הקשר שבין ריכוזי אמיטריפטילין בסרום (n=100) ודוקספין בסרום (n=71) לבין מדדי האק”ג באמצעות רגרסיה ליניארית. לאחר מכן הם השתמשו במבחן מן-וויטני על מנת להעריך את ההבדלים באינטרוול QTc במטופלים עם ריכוז תרופה מסרום מעל ומתחת לגבול העליון של הטווח הטיפולי. כמו כן הם בדקו מאיזה ריכוז בסרום התרופה מסוכנת.

סכום ריכוזי אמיטריפטילין ונורטריפטילין בסרום נמצא קשור באופן מובהק להארכת אינטרוול PQי(p=0.020, p=0.007), וקשור להארכת מקטע QTcBי(p=0.012, p<0.001) והערכת איטרוול QTcFי(p=0.025,  p<0.001). ריכוזי נורטקיפטילין נמצאו קשורים באופן מובהק לאורך אינטרוול QRSי(p=0.003). במטופלים עם ריכוז תרופה פעילה מעל לרמה המסוכנת (300 ננוגרם למ”ל) וריכוזי נורטריפטילין מעל טווח הייחוס (170 ננוגרם למ”ל) ה-QTcB היה מוארך באופן מובהק (p=0.032, p=0.007). החוקרים לא מצאו שום קשר מובהק בין ריכוזי דוקספין לבין שום מדד אק”ג.

לסיכום, השפעת אמיטריפטילין על מדדי האק”ג יכולה להיות מוסברת במלואה באמצעות נורטריפטילין. בהתאם לכך, עם עליה בריכוזי נורטריפטילין בסרום, עולה הסיכון הפוטנציאלי לחסם הולכה עלייתי-חדרי (AV), חסם הולכה בין חדרי (BBB) והארכת אינטרוול QTc.

מקור:

Scherf-Clavel, M., et al. (2020) European Journal of Clinical Pharmacology 76(1): 73-80
https://link.springer.com/article/10.1007/s00228-019-02766-2