לאחרונה עלה חשד כי ישנו קשר בין שימוש ארוך טווח בביספוספנטים לטיפול באוסטאופורוזיס לבין תופעות לוואי חמורות ונדירות כמו שברים אטיפיים במפרק הירך. קיימים מאמרים רבים בנושא עם מסקנות סותרות. מטרת המחקר הייתה לבצע הערכה שיטתית של הסיכון לתופעות לוואי חמורות ונדירות של שימוש ארוך טווח בביספוספנטים לטיפול באוסטאופורוזיס.

החוקרים איתרו מאמרי סקירה עם מטה אנליזות של מחקרים רנדומליים מבוקרים (RCT) ומחקרים תצפיתיים שפורסמו באנגלית או סינית שהעריכו את הבטיחות של ביספוספנטים עד דצמבר 2018. החוקרים ערכו חיפוש ממוחשב בספריית Cochrane, PubMed, Web of Science וחיפוש ידני ברשימות הסימוכין ובהנחיות הקליניות הרלוונטיות.

התוצאים הראשוניים שהוגדרו הם קרצינוגניות, שברים אטיפיים, אוסטאו-נקרוזיס של הלסת וזמן ריפוי השבר. האיכות המטודולוגית של כל מאמר סקירה הוערכה על ידי שני מעריכים באמצעות מדד ה- Assessment of Multiple Systematic Reviewsי(AMSTAR) ואיכות הראיות לממצאים העיקריים הוערכה על ידי גישת דירוג ההמלצות, הערכה, פיתוח ואומדן (GRADE).

החוקרים מצאו 1376 ציטוטים רלוונטיים, מתוכם 8 מאמרי סקירה עם מטה-אנליזה ענו על קריטריוני ההכללה במחקר. כל מאמרי הסקירה פורסמו בין התאריכים 2012-2015 ותיעדו את הנתונים המרוכזים של מידת ההשפעה של טיפול ארוך טווח בביספוספנטים (RR, OR, HR ואת רווחי הסמך 95% שלהם) על היארעות תופעות הלוואי החמורות. כל מאמרי הסקירה שנכללו במחקר היו באיכות בינונית-גבוהה. ציון ה AMSTAR החציוני היה 7.5 (טווח בין-רבעוני 5-10). יחד עם זאת איכות הראיות לממצאים העיקריים הייתה בעיקר בינונית-נמוכה.

החוקרים ראו כי טיפול בביספוספנטים הגביר רק את הסיכון לשברים אטיפיים, את הסיכון לאוסטאו-נקרוזיס של הלסת והעריכו את זמן הריפוי ביחס לאינבו וביחס לתרופות אחרות לאוסטאופורוזיס (p<0.05).

לסיכום, המחקר מצביע על עליה בסיכון לתופעות לוואי חומרות ונדירות לאחר שימוש בביספוספנטים, אך הקשר בין שימוש ארוך טווח בביספוספנטים לבין קרצינוגניות היה לא לרוב וודאי. לפיכך, יש צורך במחקרים נוספים עם קרטריוני הכללה מקיפים יותר.

מקור:

Lu, L. et al. (2020) Journal of Clinical Pharmacology and Theraputics 45(1): 45-51
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jcpt.13056