תופעות לוואי הקשורות בטיפול נוגד קרישה נפוצות בקרב חולים מאושפזים וגורמות לתחלואה, תמותה, משך אשפוז מוגבר ועלויות טיפול גבוהות יותר. תופעות לוואי רבות הן ברות מניעה. החוקרים במחקר זה עשו סקירה ספרותית על מנת לזהות ולהעריך את ההתערבויות שנועדו לשפר את הבטיחות והאיכות של מתן מרשמים לתרופות נוגדות קרישה.

החוקרים ערכו חיפוש שיטתי ב- EMBASE, MEDLINE, בספריית Cochrane, ב- Pretty Darn Quick-Evidence וב-Health Systems Evidence כדי לזהות מחקרים מבוקרים המעריכים התערבויות ברמת המערכת לשיפור מתן מרשמים לתרופות נוגדות קרישה דרך הפה או פרנטרלית לכל אינדיקציה אצל מבוגרים מאושפזים. הנתונים הוצאו לצורך הערכה של תוצאי בטיחות ואיכות לעריכת מטא-אנליזה וסקירת narrative, כאשר מחקרים מקובצים לפי סוג ההתערבות שבוצעה.

מתוך 10,640 רשומות שנסקרו, נכללו במחקר 19 מחקרים שהעריכו 12,742 משתתפים. אף מחקר לא העריך באופן ספציפי מתן מרשמי הפרין בעל משקל מולקולרי נמוך (LMWHs) או נוגדי קרישה בעלי פעילות ישירה (DOAC). החוקרים מצאו כי שיעורי הדימום מנטילת נוגדי קרישה בקרב חולים בסיכון גבוה יכולים להיות מופחתים על ידי שירותי ייעוץ המונחה על ידי רופא. במטא-אנליזה, יחס הנורמליזציה הבינלאומי של וורפרין היה בתחום הטיפולי למשך זמן רב יותר כאשר ההחלטה על מינון הוורפרין נתמכה על ידי ייעוץ (p = 0.0007). שאר המחקרים שנערכו על מערכות תומכות החלטה אחרות ומערכות ניטור הפרין לא הראו שיפור בבטיחות, ותוצאי האיכות לא היו עקביים. בנוסף לכך תוכניות חינוך מערכתי ומשוב שיטתי לא היו יעילות.

לסיכום, אין כרגע מספיק ראיות באיכות גבוהה כדי להמליץ ​​על אחת מההתערבויות שנבדקו בעבודות שנכללו במחקר, אם כי כמה התערבויות מצדיקות הערכה מדוקדקת יותר. יש צורך במחקרים מבוקרים בעלי עוצמה סטטיסטית מספקת, הבודקים את תוצאי הבטיחות ואת סמני האיכות מבוססי הראיות בחולים בעלי סיכון גבוה. כמו כן, דרושים מחקרים העוסקים בהתערבויות לשיפור הבטיחות של מתן מרשמים ל- LMWH ו- DOAC.

מקור:

Frazer, A. et al. (2019) European Journal of Clinical Pharmacology 75(12): 1645–1657
https://link.springer.com/article/10.1007/s00228-019-02752-8