מדובר במחקר מקרה בקרה המבוסס אוכלוסיה, הבודק את הקשר האפשרי בין שימוש בסטטינים לבין הסיכון לשבר בירך בקרב קשישים בטייוואן.

החוקרים השתמשו במאגר התוכנית לביטוח הבריאות הלאומי בטייוואן על מנת לזהות 7464 נבדקים בני 65 ומעלה שאובחנו עם שבר בירך בשנים 2000 עד 2013. 7464 נבדקים נוספים בני 65 ומעלה ללא שבר בירך נבחרו באופן אקראי כקבוצת הביקורת. מקרים של מטופלים עם שבר במפרק הירך הותאמו למין, גיל, תחלואה נלווית ולשנת האבחנה של השבר בצוואר הירך.

השימוש בסטטינים הוגדר כ”שימוש נוכחי”, “שימוש לאחרונה” או “שימוש בעבר” אם המטופל רכש את הסטטינים פחות מ-3 חודשים, 3 עד 6 חודשים או יותר מ-6 חודשים לפני מועד שבר הירך בהתאמה.

החוקרים העריכו את יחס הסיכויים (OR) ורווח בר סמך של 95% (CI) לשבר בירך הקשור לשימוש בסטטינים באמצעות מודל הרגרסיה הלוגיסטית. ניתוח הרגרסיה הלוגיסטית הדגים כי מטופלים שאובחנו עם שבר בצוואר הירך היו בסבירות נמוכה יותר תחת טיפול נוכחי בסטטינים ממטופלים שלא סבלו משבר בצוואר הירך (יחס סיכויים מתוקנן 0.73, רווח בר סמך 95% 0.65- 0.82).

לסיכום, במחקר זה הודגם כי שימוש נוכחי בסטטינים נמצאו בקשר הפוך עם שבר בצוואר הירך בקרב קשישים בטייוואן.

מקור:

Cheng, KC. et al. (2019) Medicine (Baltimore) 98 (41):e17476
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31593109