ישנן עדויות הולכות וגוברות על כך שהמח משחק תפקיד בציר המח-מעי בהיווצרות הדלקת בחולים עם מחלת מעי דלקתית. מטרת החוקרים במחקר זה הייתה לסקור את הספרות שפורסמה על הקשר שבין מערכת העצבים האוטונומית למחלת המעי הדלקתית ולתאר את הרציונל לשימוש בתרופות הפועלות על מערכת העצבים האוטונומית כיעד טיפולי.

החוקרים תמצתו ובחנו בביקורתיות את הספרות הרלוונטית והעדכנית בנושא. הם מצאו כי קיימות עדויות קליניות ופרה-קליניות להשפעה האנטי-דלקתית המגוונת של עצב הוואגוס הן באופן מערכתי והן מקומית ברמת המעי. מנגנון זה מתווך באמצעות הפעלה של קולטני α-7-אצטילכולין על ידי אצטילכולין. הדבר מערב סוגים רבים של תאי מערכת החיסון המולדת, הנרכשת וגם את מערכת העצבים של המעי. תוצאת מנגנון זה היא השפעה מגנה על מחסום המעי, מנגנונים דלקתיים והמיקרוביום.

בקרב מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות ישנן עדויות לחוסר איזון סימפטו-ווגאלי, דלדול תפקודי של תאי העצב במעי ותת פעילות של ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-אדרנל. מודלים פרה-קליניים וקליניים מדגימים כי גירוי עצב הוואגוס ישירות או דרך העור משפעל את המנגנון הכולינרגי האנטי-דלקתי וגורם לירידה במידת הדלקת המערכתית והמקומית במעי. דבר זה נתמך על ידי שני מחקרים קטנים על חולים במחלת קרוהן, אך צריך להיבדק גם לגביי קוליטיס כיבית.

לסיכום, שפעול המנגנון הכולינרגי האנטי דלקתי משפיע על מידת הדלקת הן מערכתית והן מקומית ברמת המעי. זה עשוי להוות אסטרטגיה טיפולית אנטי דלקתית שטרם נעשה בה שימוש נרחב. בהתחשב בתפקיד מערכת העצבים האוטונומית בפתוגנזה של מחלות המעי הדלקתיות, גירוי עצב הוואגוס המהווה אמצעי בטוח לטיפול, מצדיק בדיקה קלינית נוספת.

מקור:

Mogilevski T. et. al. (2019) Alimentary Pharmacology & Therapeutics.;50(7): 720-737
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/apt.15433